איך שומרים על סקרנות, יצירתיות ומשמעות בהוראה גם אחרי שנים רבות של עשייה? בהרצאת הפתיחה של טקס פרס הדיקן להצטיינות ולהתחדשות בהוראה, הציע הסופר אשכול נבו מבט אישי על מלאכת ההוראה, מתוך ניסיונו כמי שמלמד כתיבה כבר 25 שנה.
דרך סיפורים מחדר הכתיבה ומחדר הסדנה, תיאר נבו את החשיבות של היכולת להישאר פתוחים לעולם, להקשיב לבני אדם, ולראות גם ברגעים של שיבוש, משבר או קלקול נקודת מוצא למחשבה, לכתיבה וליצירה. הוא סיפר כיצד תקופות של טלטלה ושינוי חייבו אותו למצוא מחדש את מקומו בהוראה, ולהתאים את מרחבי הלמידה והכתיבה למציאות משתנה. זו הייתה פתיחה אישית ומעוררת מחשבה לטקס המוקדש לסגלי הוראה מצטיינים, הפועלים כל העת לדייק, לפתח ולחדש את דרכי ההוראה שלהם.
אשכול נבו הוא מן הסופרים המוערכים והאהובים בישראל. ספריו תורגמו ל־14 שפות, וזכו בפרסים ספרותיים בארץ ובחו״ל.
ב״ניו יורק טיימס״ תוארה כתיבתו כ״מהפנטת״, וב״קוריירה דלה סרה״ קבעו כי הוא אחד הסופרים הבולטים בדורו.