לכתוב לכולם, לכתוב לכולן: 12 דרכים לפנייה שוויונית-מגדרית

שלומית עוזיאל*


כתיבה שוויונית, כתיבה מגדרית, כתיבה רגישה-מגדרית – השמות השונים האלה מציינים את אותו הדבר עצמו: כתיבה הפונה באופן שוויוני ומנכיח לנשים ולגברים, לבנים ולבנות ואף לאנשים מכל הרצף המגדרי. בשנים האחרונות התרחשה קפיצת מדרגה במודעוּת לסוג זה של כתיבה ולדרכים שונות לממשו בעברית.

לכתיבה שוויונית-מגדרית יש שני פנים עיקריים: התוכני והלשוני. מצד התוכן, יש לתת את הדעת לייצוג שוויוני ומכבד של נשים וגברים בטקסט – כגון בבחירת הדוגמאות ותיאורי המקרה. בשאלות במבחן בביוכימיה, למשל, תופיע חוקרת שעורכת ניסוי בשאלה אחת וחוקר שעורך ניסוי בשאלה אחרת, וכן הלאה.

מצד הלשון, התפיסה המסורתית היא כי צורת הזכר בעברית היא גם הצורה המשמשת כאשר אין צורך להבחין במין – ולכן היא מתאימה גם לנשים. אך בפועל, רבות מרגישות שניסוחים כגון "ראה להלן" או "סטודנט שלא עמד בדרישות החוג לא יורשה לגשת לבחינה" אינם פונים אליהן או מתייחסים אליהן. הפנייה בלשון זכר פועלת כמעין מחיצה, המציבה את הנשים ב"עזרת נשים" לשונית: יושבות מן הצד, נסתרות מן העין, ומאזינות לפנייה אל ציבור הגברים.

הדרך הוותיקה להתמודד עם סוגיה זו היא הערה בנוסח "החוברת נוסחה בלשון זכר לנוחות הקריאה, אך היא מיועדת לנשים ולגברים כאחד". אך אשה שהטקסט פונה אליה בלשון זכר לא תמצא בהכרח שהקריאה נוחה כל כך, ולכן אין בכך פתרון של ממש.​ 

דבר המחקר

התובנה שלשון זכר אינה נתפסת כניטרלית ולא-מסומנת, אלא בהחלט כמתייחסת בראש ובראשונה לגברים, אינה בגדר אינטואיציה בלבד, אלא מבוססת במחקר. להלן נתאר מחקרים אחדים שעסקו בסוגיה זו, בהשתתפות דוברי ודוברות צרפתית, גרמנית, הולנדית ועברית.

 

בגרמנית ובצרפתית, כמו בעברית, מקובל להשתמש בשם עצם בלשון זכר רבים כדי לציין הן קבוצת גברים והן קבוצה מעורבת של נשים וגברים – לדוגמה: les musicians, die Musiker ("המוזיקאים"). בהקשרים רבים, צורות אלה אמורות להתפרש כעמומות מגדרית או כמציינות קבוצה מעורבת; אך מחקרים הראו כי משתתפים ומשתתפות בניסוי נטו לפרש אותן כמתייחסות לגברים בלבד. זאת הן כאשר השתתפו במחקר ילדות וילדים והן כאשר השתתפו בו מבוגרות ומבוגרים (Gygax et al., 2008, 2019; Misersky et al., 2019). המסקנה הייתה שלשון זכר אינה מתאימה לפנייה שוויונית לכלל המגדרים.

 

במחקר אחר, בהשתתפות ילדים וילדות ששפת אמם ואמן גרמנית או הולנדית, נמצא כי כאשר מציגים את המקצועות האלה כצמד של שמות עצם בלשון נקבה ובלשון זכר (למשל Ingenieurinnen und Ingenieure, "מהנדסות ומהנדסים" בגרמנית), הילדים והילדות חשים תחושת מסוגלוּת רבה יותר ביחס למקצועות האלה בהשוואה לניסוח המציג את אותם מקצועות בלשון זכר בלבד (Vervecken & Hannover, 2015).

 

ומה בעברית? מחקר ישראלי בדק את תגובותיהן של נשים על שאלון מוטיבציה אקדמית שנוסח בלשון זכר בהשוואה לשאלון שנוסח בלשון שוויונית-מגדרית ("הוא או היא"). הנשים שהשיבו על שאלון שנוסח בלשון שוויונית-מגדרית דיווחו על תחושת מסוגלוּת גבוהה יותר מאשר הנשים שהשיבו על שאלון שנוסח בלשון זכר (Vainapel et al.,
2015
). 

אז כיצד עושות ועושים?

 

כתיבה שוויונית-מגדרית היא אם כן מקובלת יותר ויותר כיום, ונחשבת בהקשרים רבים לדרך הראויה והמנומסת לכתוב. יתרה מזו, כפי שראינו, כתיבה כזו תורמת לתחושה שהטקסט אכן פונה לכלל הקוראים והקוראות, ומחזקת את הביטחון ואת תחושת המסוגלוּת של קוראות וקוראים גם יחד. נותר לנו רק להבין כיצד לעשות זאת – משימה לא פשוטה בשפה העברית הממוגדרת, ששמות העצם, הפעלים, שמות התואר ומילות היחס שלה מסומנים כמעט כולם כשייכים למין זכר או למין נקבה.

 

להלן נציג אפשרויות שונות העומדות לרשותנו, שנוכל לבחור ולשלב ביניהן בהתאם לאופי הטקסט שעלינו לכתוב.

 
  1. שימוש בלשון זכר רבים: "חברי מועדון אחראים לעדכן את המועדון בכל שינוי בפרטיהם האישיים". צורה זו עדיפה כמובן על לשון זכר יחיד – "חבר מועדון אחראי לעדכן את המועדון בכל שינוי בפרטיו האישיים" – אך היא מבוססת על התפיסה המסורתית שלשון זכר כוללת בתוכה גם את הנקבה, ותפיסה זו היא בעייתית, כפי שראינו.
  2. שימוש בצמדי מילים בלשון זכר ובלשון נקבה: "החוג נועד לילדות ולילדים בגיל הגן". צורה זו פונה מפורשות לנשים ולגברים, לבנות ולבנים. חסרונה הוא בהארכה ובסרבול כאשר יש צורך להכפיל כמה מילים לאורך המשפט, כגון "המתנדבים והמתנדבות מתבקשים ומתבקשות לכתוב את שמם או את שמן בראש הטופס". אפשר להתמודד עם החסרון הזה על ידי שילוב בין צורת כתיבה זו לכלים אחרים, שנתאר להלן.
  3. שימוש בלוכסן: "סטודנט/ית שלא ניגש/ה למועד א של המבחן י/תוכל לגשת במועד ב". פתרון זה אינו נוח ביותר לקריאה, ונחשב כיום למיושן.
  4. שימוש בלשון זכר ובלשון נקבה לסירוגין. למשל: "ספר זה נועד לחוקרות, לאנשי שטח, לסטודנטים ולתלמידות תיכון"; "אתם מוזמנים להשתתף במגוון הפעילויות. אם נרשמתן ואין ברצונכן להשתתף, אנא עדכנו אותנו מראש". שיטה זו אינה מאריכה את הטקסט ואינה עושה שימוש בסימנים נוספים (כגון לוכסן), אך כרוכה בחוסר עקביות מסוים ודורשת ערנות הן בכתיבה, כדי לגוון בין לשון הזכר ולשון הנקבה, והן בקריאה – כדי להבחין ששתיהן מכוונות לכלל המגדרים.
  5. פנייה מותאמת אישית לנמען או לנמענת. בכל מערכת המפיקה פניות אישיות אפשר להכין שני נוסחים, בלשון זכר ובלשון נקבה, ולהציג או לשלוח אותם בהתאם לפרטי הנמען או הנמענת במערכת. אפשר גם לאפשר לכל אחד ואחת לבחור את הנוסח המועדף עליהם.
  6. שימוש בנקודה: "כניסת אורחות.ים לבריכה מותרת רק בחברת המארחים.ות". בניגוד ללוכסן, שפירושו "זכר או נקבה" או "אשה או גבר", הנקודה מציינת רצף, כלומר פנייה לכל רצף המגדרים. שיטה זו חדשה יחסית וטרם זכתה לגושפנקה רשמית.
  7. שימוש בצורות הכוללות רבים ורבות במילה אחת: "חברותים יקרימות, אתםן מוזמנימות לחנוכת הבית שלנו". שיטה זו אינה תקנית והמשלב שלה בלתי פורמלי.
  8. כתיבה בצורת נקבה בלבד: "סטודנטית תוכל להגיש עבודה סמינריונית רק החל מהסמסטר השני בתוכנית". שיטה בלתי מסורתית זו אינה רווחת, ומתאימה להקשרים ולקהלי יעד מסוימים.

    השיטות שמנינו עד כה, הן התקניות המשתמשות בצורות לשוניות ותיקות והן החדשות והבלתי פורמליות, הן פתרונות מלאים המאפשרים לכתוב כל משפט בלי "עקיפות" ולהטוטי לשון. לחלופין, אפשר לבחור בדרך אחרת – לנסח טקסט ניטרלי-מגדרית: טקסט שאינו מנוסח גם בלשון זכר וגם בלשון נקבה, אלא לא בלשון זכר ולא בלשון נקבה. 

    מאחר שעברית היא שפה ממוגדרת מאוד, כתיבת טקסט כזה דורשת תשומת לב ומיומנות. להלן נמנה כמה צורות ושיטות, שכולן יחד יוצרות תיבת כלים לשונית המאפשרת כתיבה של טקסט בלתי ממוגדר.

  9. שימוש בשם הפועל: "נא לציין את השם בראש הטופס", "כדי להציג את הטיעונים בצורה ברורה, כדאי להיעזר בטבלה".
  10. שימוש בשם פעולה: "נסיעה איטית וזהירה יותר בימי גשם מקטינה את הסיכון להחלקות ולפגיעת מכוניות".
  11. שימוש בגוף ראשון רבים בלשון עבר או בלשון עתיד, במקום בלשון הווה. למשל: "לאחר שהגדרנו את המטרה, נמשיך ונבחר אסטרטגיה להשגתה".
  12. שימוש במילים שאפשר לכתוב אותן בצורה זהה בשני המגדרים, אף שהגייתן שונה. למשל: "אם ברצונך לצפות בגיליון ציונים, עליך ללחוץ על הכפתור הירוק". מילים נפוצות מסוג זה: עליך, לפניך, לך, אותך, בך, שמך, רוצה, באפשרותך, עושה, רואה, פונה. שיטה זו מתאימה במיוחד לפנייה ישירה, כגון למתן הנחיות. התוצאה שקופה וקלה לקריאה, אך מכאן גם חסרונה – קל להחמיץ את האפשרות לקרוא אותה בלשון נקבה. טקסטים המנוסחים בלשון זכר בלבד הם שכיחים כל כך, עד שקוראות רבות יקראו את הטקסט בלשון זכר פשוט מתוך הרגל. חסרון אחר הוא שהכתיב של כמה מהמילים האלה (כגון: עליך, אליך) זהה בלשון זכר ובלשון נקבה רק אם אינו מנוקד אך גם אינו מלא – וכיום, כאשר הכתיב המלא שקבעה האקדמיה ללשון מקובל ורווח מאוד, הכתיב "עליך" ו"אליך" למילים אלה בלשון נקבה עשוי להיתפס כבלתי מקובל ואפילו כשגיאה.

אם כן, אין פתרון אחד ומוחלט לסוגיית הכתיבה השוויונית-מגדרית בשפה העברית, אבל נכונוּת וערנות בעת הכתיבה יסייעו בהפיכת טקסטים עבריים לידידותיים יותר לנשים ולכל המגדרים, וביצירת ספרים, אתרים ומסמכים נעימים יותר לקריאה ולשימוש.


*טקסט זה מבוסס על מסמך שכתבה פרופ' יהודית גל-עזר בעת כהונתה כיועצת הנשיא לקידום שוויון מגדרי באוניברסיטה הפתוחה.


 

מקורות:

 

Gygax, P., Gabriel, U., Sarrasin, O., Oakhill, J., & Garnham, A. (2008). Generically intended, but specifically interpreted: When beauticians, musicians, and mechanics are all men. Language and Cognitive Processes, 23(3), 464-485. https://doi.org/10.1080/01690960701702035
 
Gygax, P. M., Schoenhals, L., Lévy, A., Luethold, P., & Gabriel, U. (2019). Exploring the onset of a male-biased interpretation of masculine generics among French speaking kindergarten children. Frontiers in Psychology, 10, 1225. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2019.01225
 
Misersky, J., Majid, A., & Snijders, T. M. (2019). Grammatical gender in German influences how role-nouns are interpreted: Evidence from ERPs. Discourse Processes, 56(8), 643-654. https://doi.org/10.1080/0163853X.2018.1541382
 
Vainapel, S., Shamir, O. Y., Tenenbaum, Y., & Gilam, G. (2015). The dark side of gendered language: The masculine-generic form as a cause for self-report bias. Psychological Assessment, 27(4), 1513-1519. https://doi.org/10.1037/pas0000156
 
 
Vervecken, D., & Hannover, B. (2015). Yes I Can! Effects of gender fair job descriptions on children’s perceptions of job status, job difficulty, and vocational self-efficacy. Social Psychology, 46(2), 76-92. https://doi.org/10.1027/1864-9335/a000229.
 
 

רעיונות נוספים