פוליטיקה אינה משחק של גברים בלבד
בחברה דמוקרטית יש משמעות רבה לייצוג הולם של נשים בפוליטיקה ובראש ובראשונה בפרלמנט ובממשלה. ייצוג זה משקף עקרונות מרכזיים של הסדר הדמוקרטי, כגון צדק ושוויון, ויש לו משמעויות ערכיות גם במישור החינוכי והסימבולי. כשנשים מכהנות כחברות כנסת וכשרות בממשלה, התפיסה שהן אזרחיות שוות ערך לגברים מתחזקת. נשים אלה מהוות מודל לחיקוי ומחדדות עבור כולנו את ההבנה שהפוליטיקה אינה "משחק של גברים בלבד". כמו כן, מחקרים רבים מראים שכאשר נשים נכנסות לעולם הפוליטי, חל שינוי בתחומי המדיניות שזוכים לתשומת לב ציבורית, ויש טיפול יותר נמרץ בנושאים של אי-שוויון בחברה באופן כללי (Itzkovitch-Malka & Friedberg, 2018)
מסע ארוך שנים לייצוג שוויוני בפוליטיקה
ואולם, במרבית המדינות בעולם נשים אינן מעורבות בפוליטיקה באותה מידה כמו גברים. לכנסת ה-23, שנבחרה במרץ 2020, נבחרו 30 נשים. זהו המספר הגדול ביותר של נשים שנבחרו לכנסת ישראל מאז הקמת המדינה, אך מדובר ברבע מהמושבים בכנסת בלבד. יתרה מכך, למן הכנסת ה-19, שנבחרה בשנת 2013, מספר הנשים שנבחרו לכנסת כמעט לא השתנה. בדיקה של התפקידים שממלאות חברות כנסת מראה שבדרך כלל הן אינן משמשות כיושבות ראש של ועדות יוקרתיות. מעולם לא עמדה אישה בראש ועדת הכספים או בראש ועדת החוץ והביטחון. כמו כן, חברות כנסת מכהנות בשיעורים גבוהים יותר בוועדות שנתפסות כמתאימות יותר להשקפה הסטריאוטיפית אודות נשים, כגון ועדת חינוך, תרבות וספורט או הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. תת-הייצוג של נשים חמור יותר סביב שולחן הממשלה. לאורך השנים לא כיהנו יותר מארבע נשים כשרות בו-זמנית, ואישה מעולם לא כיהנה בתפקיד שרת האוצר או שרת הביטחון, התפקידים שנחשבים הבכירים ביותר בין משרדי הממשלה בישראל (Itzkovitch-Malka, 2018).
המאבק למען ייצוג שוויוני בפוליטיקה הוא מאבק מתמשך וארוך טווח. העובדה שאין התקדמות של ממש בייצוג נשים בכנסת היא עדות לכך שהחברה הישראלית צועדת לאחור, שכן הסטטוס קוו אינו נייטרלי מבחינה מגדרית, אלא גברי. נוסף על כך, הכוח הפוליטי של נשים אינו קשור רק למספר חברות הכנסת. במערכות הבחירות האחרונות היו מפלגות בודדות שהעמידו בראשן נשים, נשים אינן נמצאות במעלה ההיררכיה המפלגתית, וכמה מהנשים הבולטות והמרשימות של הפוליטיקה הישראלית בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 עזבו את הזירה הפוליטית מבלי שהשאירו אחריהן מחליפות בעלות שיעור קומה דומה.
לפי דירוג ה-Inter Parliamentary Union ((IPU 2019, בשנת 2019 מדינת ישראל הייתה במקום ה-83 מתוך כ-190 מדינות בשיעור הנשים בפרלמנט, ובמקום ה-26 מתוך 36 מדינות ה-OECD. בדוח הפער המגדרי הגלובלי של הפורום הכלכלי העולמי משנת 2020, ישראל הייתה במקום ה-64 מתוך 153 מדינת במדד הפער המגדרי שהתייחס לבריאות, לחינוך, לכלכלה ולפוליטיקה. חשוב לציין כי מיקומה היחסי של ישראל ביחס למדינות אחרות הלך וירד בעשורים האחרונים, לפחות בכל הנוגע לייצוג פוליטי. כך לדוגמה, בשנת 2010 ישראל דורגה במקום ה-56 בדירוג ה-IPU ובשנת 2018 היא דורגה במקום ה-46 בדוח הפער המגדרי הגלובלי, כך שחלה הידרדרות בדירוג לאורך הזמן שחלף.