אובדן ובזבוז מזון הינו נושא המעסיק את כלל העולם, במיוחד בשנים האחרונות, היות והוא עוסק באתגרים כגון מקורות מזון, חוסר ביטחון תזונתי ויצירת גזי חממה. על פי הערכה, למעלה מ- 30% מהמזון אותו מגדלים הופך לפסולת במהלך שלבי האספקה השונים (UNEP, 2021). אובדן מזון (Food Lost, FL) מתרחש בשלבים ראשונים בשרשרת אספקת המזון, בייצור חקלאי, שינוע, טיפול, אריזה ועיבוד תעשייתי, בעוד שבזבוז מזון (Food Waste, FW) מוגדר ככזה המתרחש בשלב הצריכה, כולל חלוקה וקמעונאות. על פי מרבית ההערכות, התורם השני הגדול לבזבוז מזון (ב"מ) אחרי משקי בית הינו סקטור ארגוני השירות בהם מזון מוגש כמשני לפעילות הראשית (Food Service Organizations , FS).
על פי נתונים שפורסמו על ידי 'לקט ישראל' בשנת 2019 הוערך כי כ- 2 מיליון ארוחות נצרכות על ידי ארגוני שירות מדי יום. למרות ההערכות הכלכליות העוסקות באובדן כסף נרחב מביזבוז מזון בתעשיית המזון בישראל (כ- 1.1 מיליון דולר) ובנזקים הסביבתיים הנגרמים מכך (כ- 66 מיליון דולר), עדיין לא נמצא פתרון לעודפי המזון. נראה כי קיים מחסור בידע ובדרכים לבחינת הסיבות, המחסומים, ההזדמנויות והשיטות להפחתת אובדן מזון בארגוני שירות.
בכדי להתמודד עם אתגרים אלה, אחת הדרכים המובילות המשמשות במחקר בשנים האחרונות היא כלכלה מעגלית, המתייחסת לאובדן מזון כאל חומר גלם בתהליכים ביולוגיים לשם הפקת מוצרים שונים. רעיון הכלכלה הביו-מעגלית הוא לאפשר שמירה על חומרים ומקורות למשך זמן ארוך ככל האפשר והקטנה של ייצור הפסולת. ההערכה היא כי כלכלה ביו-מעגלית יכולה לספק דרך לעתיד מקיים על ידי שמירה ויצירה-מחדש של בריאות המערכות ה(אגרו)אקולוגיות; הימנעות מתוצרים לא חיוניים ופסולת של תוצרים חיוניים; העדפה לזרמי ביומסה לצרכים אנושיים בסיסיים; שימוש ומיחזור של תוצרי-לוואי של מערכות (אגרו)אקולוגיות; ושימוש באנרגיה מתחדשת תוך הקטנה למינימום של סך האנרגיה שבשימוש. במונחים פרקטיים, הכלכלה הביו-מעגלית מכוונת להפחתת בזבוז מזון במקור דרך שינויים התנהגותיים, מניעת אובדן מלכתחילה על ידי תכנון הצריכה ושיטות אחרות והסטת עודפי מזון בחזרה למקור לשם יצירת ערכים עסקיים וסביבתיים השמים את צרכי האדם במקום הראשון.
המחקר הנוכחי עוסק בבחינת צריכת מזון על ידי בתי חולים כארגוני שירות. מטרות המחקר הן למפות את המדיניות הקיימת הנוגעת להפחתת ביזבוז מזון וקידום כלכלה מעגלית לצריכת מזון בבתי חולים. נבקש למפות טכנולוגיות קיימות ועתידיות העוסקות בהפחתת אובדן וביזבוז מזון, לבחון את הסיבות לכך בבתי חולים ולבחון התכנות ליישום תהליך ניהול מזון מעגלי.