התכנסות בגלריה.

ברכות וסיור בתערוכה עם האמנית והאוצרות (בהתאם לתקנות התו הסגול); בתערוכה מלאכי פרא ממשיכה נגה אנגלר במסעה הטעון והאמביוולנטי בתרבות אירופה, מסע של היקסמות מהולה בפחד. מסעה של האמנית מפוכח, לנוכח אפֵלת העבר לא פחות מאשר אל מול תהפוכות ההווה. בסדרת עבודות קודמת, ברברי בגן (2018), נגעה אנגלר בתרבות העילית הקאנונית של אירופה בעת החדשה. בסדרה מכונפים (2020), המוצגת בתערוכה הנוכחית, היא פונה לעסוק בפולקלור אוקראיני, ששורשיו נטועים בתרבות הפגאנית אשר קדמה לנצרות באירופה. הדמויות המכונפות העומדות במוקד התערוכה מהדהדות פולקלור קרנבלי עתיק. במרכזו דמות אדם מכונפת מעוטרת בפרחים. מקורו של הקרנבל במחוזות הילדות של אבי האמנית, אשר שרד את השואה כילד צעיר ביערות אוקראינה. באותה סביבה גיאוגרפית מתקיים עד היום הפסטיבל הססגוני, המהווה כיום אטרקציה תיירותית, אך בעומקו שוררת אפֵלה ונחצים גבולות שבין אדם לחיה ובין יופי לאלימות. המכונפים של אנגלר ניצבים על גשר צר בגן קפוא ומוזר, גן שהוא מחוז חפץ ובה בעת גם זירה של זיכרון טראומטי. וגם אם הציורים בתערוכה אינם עוברים את סיפו של היער ההוא, והמכונפים נשארים לכודים בתוכו, נגה אנגלר מאשרת מחדש את כוחם של החיים בעצם יצירת האמנות.