גיליון 148

אורי פרויס / דיאלוגים קריאוליים: "אמריקה הלטינית" כיצירה עצמית טרנס–לאומית והיסטוריה של אזורים גדולים

שלוש מאות שנות קולוניאליזם איבֶּרי בעולם החדש, לצד עירוב ביולוגי ותרבותי בין ילידים, מתיישבים אירופאים ועבדים אפריקנים, חוללו מרחב גאוגרפי עצום בעל אחידות היסטורית, דתית ולשונית נדירה, המוכר כיום בשם "אמריקה הלטינית". בתקופה הקולוניאלית הוגבלו הקשרים החומריים והתרבותיים בין חלקיו, אך עם התפוררותו למספר רב של מדינות עצמאיות בראשית המאה התשע–עשרה החלו סחורות, אנשים ורעיונות לנוע לאורכו ולרוחבו. מתוך התמקדות בחילופים טרנס–לאומיים בין אינטלקטואלים קריאולים ממפה אורי פרויס מחדש את תהליך היווצרותה של "אמריקה (הלטינית) שלנו", כפי שחלקם כינוהָ, ומאיר את חשיבות ההיסטוריה של אזורים גדולים כרמת מחקר נוספת בין הרמות הלאומית והגלובלית.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 148 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

נטלי ניימרק־גולדברג / "רק אישה לא נשואה תתמסר כל כולה למטרה": רווקות ומנהיגות בחיי חנה קרמינסקי (1897-1943)

רבות מהחלטותיה ובחירותיה של חנה קרמינסקי היו בלתי שגרתיות לתקופתה — השכלתה, התמסרותה לעבודתה בתפקיד ציבורי, פעילותה הפמיניסטית, דאגתה לנשות הקהילה היהודית ובחירתה להישאר בגרמניה הנאצית למרות הסכנה הכרוכה בכך. במרכז מאמר זה עומד מאפיין לא שגרתי נוסף במסלול חייה — היותה רווקה. מתוך נקודת מבט זו, נטלי ניימרק–גולדברג בוחנת את חייה של חנה קרמינסקי ומוסיפה נדבך חשוב לכתיבה ההיסטורית על הרווקות הנשית, ובמיוחד היהודית, במחצית הראשונה של המאה העשרים.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 148 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

עמוס נדן, עידו וכטל, אלה אילון, יובל גדות / תמורות ומעגלי לכידות בכפר קאלוניא במאה העשרים: בחינה ארכאולוגית־היסטורית

המאמר שלפנינו הוא פרי של שיתוף פעולה מחקרי בין ארכאולוגים והיסטוריונים שהכשרתם המקצועית והמקורות שהם משתמשים בהם שונים בדרך כלל. הם התמקדו בכפר פלסטיני אחד, קאלוניא, שבפאתי ירושלים. מגוון מקורות וניתוח רב־תחומי הובילו אותם למסקנה שלצד תנופת פיתוח, הלכידות החברתית והכלכלית הפנים־כפרית, שהייתה מושתתת על מעגלי לכידות פטריליניאליים, נחלשה בהדרגה משלהי התקופה העות'מאנית ועד סוף תקופת המנדט הבריטי.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 148 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

אהרן שי / רעיון ההשתלבות במרחב הארץ ישראלי בקרב הציבור הספרדי: ממלחמת העולם הראשונה ועד ימינו

בזמן שהמפעל היהודי הלאומי החל לקרום עור וגידים בארץ ישראל עצמה, ובמיוחד לאחר חילופי האימפריות בעקבות מלחמת העולם הראשונה, נקלעה התנועה הציונית לשורה של צמתים שאילצו אותה לבחור דרך. לאורך כל אותה תקופה, היו קבוצות שהציבו לציונות אפשרויות לחיים ולהשתלבות במרחב הארץ ישראלי לצד השכנים הפלסטינים ואף בדו־קיום עימם, אך אלה לא נבחרו בסופו של דבר. אחת הקבוצות הייתה הספרדים בני היישוב. מאפייניה הייחודיים נבעו בין השאר ממורשתה ההיסטורית ומהיות אנשיה ותיקים בארץ ישראל ובעלי קשרים עם תושבי המקום הערבים והיכרות עם שפתם.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 148 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

דורית ירושלמי / בין שכבות הזמן: מיקומים, זהויות ומופעים של מבנים ומוסדות תיאטרון בחיפה

תיאטרון איננו עוד בניין המשמש רק כלי קיבול להצגות. המיקום הגאוגרפי שלו, ההתמקמות התרבותית וההצגות המועלות בו משקפים את יחסי הכוחות במרחב העירוני, בפוליטיקה הפנימית ובדימוי — אם שאיפה ואם מציאות — של העיר שהוא נמצא בה. דורית ירושלמי מבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין חיפה לתיאטרוניה ואת השתתפותם בפוליטיקה ובדמיון המרחבי שלה כ"עיר פצועה".

המאמר מופיע במלואו בגיליון 148 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

יצחק ויסמן / האסלאם הסלפי בין דרך האבות והעולם המודרני

מגמת הסַלַפִיַּה מאגדת בתוכה את כלל זרמי הרפורמה והתחייה המודרניים באסלאם, הדוגלים בשיבה אל דרך האבות ("הסלף"). בראשית דרכה, בשלהי התקופה העות'מאנית, היא הייתה חלק מן הזרם המודרניסטי, אשר שאב מרוח הקדמונים את ההשראה למאבק באנשי הדת השמרנים שעמדו בדרכה של המודרניזציה. מאז מלחמת העולם הראשונה ועד היום מחליפה אותה גרסה טהרנית של הסלפיה, המקפידה על שימור האסלאם האותנטי באמצעות חיקוי כלשונו של אורח חיי הנביא ובני זמנו. המפלגות הסלפיות וארגוני הטרור אל־קאעדה ודאע"ש התפלגו מן הגרסה הזו. המאמר מציע מבט–על הבוחן את גלגולי התופעה הסלפית לאורך המאה העשרים, מתנועה ליברלית באופן יחסי ועד לקבוצות הג'יהאד האלימות, ומצביע על ניצניה של תנועת־נגד למען חידוש גרסתה הפרוגרסיבית בפתח המאה העשרים ואחת.

המאמר מופיע במלואו בגיליון 148 של זמנים. אפשר להזמין מינוי לכתב העת כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

ליאת קוזמא / הארכיון ומקצועה של ההיסטוריונית

לכאורה זהו סיפור פשוט — היסטוריונים לומדים על העבר בעזרת המקורות הנמצאים בארכיון. אך למעשה יש תמיד פער בלתי נמנע בין מה ש"באמת קרה" ובין מה שהוחלט לתעד (ועל ידי מי), מה שהשתמר וכיצד יגיע החומר לידיה של ההיסטוריונית הנכנסת בפתחו של הארכיון. גם הכניסה אל הארכיון מלווה לעיתים בטקסים ובריטואלים, הנדרשים כדי להגיע לאוצרות בלומים. ליאת קוזמא חוזרת בקצרה לתובנותיה על עבודת ההיסטוריונית בארכיון ותוהה כיצד משך הזמן, הטכנולוגיות ומגפת הקורונה השפיעו על עבודתן של ההיסטוריוניות ועל הממשק שלהן עם הארכיונים ושינו אותם.

לקריאת המאמר לחצו

כאן.

לרכישת הגיליון לחצו כאן.

זמנים - גיליון מספר 148

זמנים 148