לימודי מדעי המחשב בתיכון סוללים את הדרך לסגירת הפער המגדרי

פרופ' יהודית גל-עזר


לפי דוח של המועצה הלאומית לכלכלה משנת 2017, נשים היו שליש (32%) מהנבחנים בבחינת הבגרות במדעי המחשב בישראל בשנת 2016 וכשליש (28%) מתוך המועמדות לשירות ביטחון הביעו רצון לשרת במערך המחשוב בצה"ל. תמונה דומה עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה, שמצביעים על כך שכשליש מהסטודנטים ומהסטודנטיות שלמדו מדעי המחשב במוסדות להשכלה גבוהה בישראל בשנת 2019 היו נשים. מספרים אלה מאפיינים את כל התחומים שקשורים במדעי המחשב, כגון הנדסת מחשבים, הנדסת תוכנה, או הנדסת מערכות מידע. מספר הסטודנטיות שלומדות מדעי המחשב הכפיל את עצמו בעשר השנים האחרונות, והגידול ניכר במיוחד במכללות. ואולם, בניגוד לתחומים כגון רפואה ומשפטים שבהם יש כיום איזון בין סטודנטיות לסטודנטים, במדעי המחשב הפער מצטמצם בקצב איטי למדי.

מדוע פחות נשים לומדות מדעי המחשב?

יש סיבות שונות מדוע פחות נשים לומדות מדעי המחשב. בגיל צעיר מי שמשקיע במחשבים נחשב "חנון" והתדמית הזו שלילית יותר כשהיא מתחברת לבנות מאשר לבנים. הורים קונים יותר מחשבים לבנים מאשר לבנות והם מעודדים יותר את הבנים ללמוד תכנות בגיל צעיר מאשר את הבנות. גם היועצות והיועצים בבתי הספר והמורים והמורות המקצועיים אינם מעודדים את התלמידות לפנות לכיוון של מדעי המחשב כתחום מורחב. בנוסף, נערים צעירים משקיעים שעות רבות במשחקי מחשב ולכן הם מרגישים נוח לבחור במקצוע מדעי המחשב בבית הספר התיכון, והתחום נתפס על ידם כרלוונטי לחייהם. פחות נערות עושות זאת.

זאת ועוד, מדעי המחשב נחשבים צרים וטכניים, והם אינם מפתים נשים. נשים חושבות שהם אינם יצירתיים מספיק ואינם מאפשרים חופש מחשבה. תדמית זו אינה נכונה כלל. אפשר לתאר שלושה סוגים של חשיבה שמאפיינים את הלמידה והעבודה בתחום של מדעי המחשב: החשיבה המתמטית שמחייבת פתרון בעיות מתמטיות; החשיבה המערכתית שמאפשרת בנייה של מערכות מחשב; והחשיבה הקוגניטיבית על תהליכים שבהם המחשב מדמה את החשיבה האנושית. סוג החשיבה הזה עוסק למשל בבינה מלאכותית. למדעי המחשב יש ממשק עם כל התחומים האקדמיים, כולל מדעי החברה והרוח, והם נוגעים להתנהלות היומיומית בכל הזירות. אף שהלימודים מתבססים על תכנות, העבודה בתחום כוללת לא רק כתיבת קוד אלא הרבה היבטים נוספים. 

מאפיינים של נשים שלומדות מדעי המחשב

במחקר שערכנו על הקשר בין בגרות במדעי המחשב לבין תואר במדעי המחשב בישראל, מצאנו שלמידה של מדעי המחשב בתיכון מגדילה את הסיכויים לבחור אחר כך באחד מהתחומים של מדעי המחשב באוניברסיטה, וממצא זה נכון במיוחד אצל נשים. במחקר על האוניברסיטה הפתוחה, בדקנו הבדלים בין סטודנטיות לסטודנטים למדעי המחשב שלמדו בשנים 1995-2006. המחקר הראה שבקורסי המבוא בתחילת הדרך סטודנטיות מתקשות יותר מאשר סטודנטים, אך בסופו של דבר סטודנטיות אינן נושרות מהלימודים יותר מאשר סטודנטים, ואין הבדל מובהק בציון הממוצע של כלל התואר בין נשים לגברים.

איך אפשר לשנות את הפער בין נשים לגברים במדעי המחשב?

אפשר לחייב את כלל התלמידים והתלמידות בתיכון ללמוד קורס מבוא במדעי המחשב, ללא קשר לנושאים שיבחרו להרחיב בבחינות הבגרות. כך אפשר יהיה לחשוף את כולם לידע בסיסי במדעי המחשב שעשוי להוביל לבחירה במקצוע בשלב מאוחר יותר. אפשר להציע לתלמידות ללמוד מדעי המחשב בכיתה נפרדת מזו של התלמידים, שתאפשר לתלמידות מקום יותר בטוח. אפשר להציע תכניות לימוד שבהן הבעיות שמופיעות בתרגילים ובמבחנים יעסקו יותר בסוגיות יומיומיות או בנושאים שתורמים באופן ישיר יותר לחברה. שינוי כזה עשוי לקרוץ במיוחד לתלמידות שחושבות שהתחום צר מדי ואינו נוגע בחיים עצמם. כמו כן, אפשר להציע קורסי מבוא נפרדים למי שאין לו רקע בתכנות ולמי שיש לו רקע בתכנות. ברמה הארצית, אפשר לתמרץ את המוסדות להשכלה גבוהה להעלות את שיעור הנשים שלומדות מדעי המחשב באמצעות מענקים שיינתנו למוסדות שיובילו שינוי. לבסוף, ייתכן שהדרך הטובה ביותר היא לחשוף תלמידות תיכון לנשים שהצליחו בתחום המחשבים במדע ובתעשייה כבר בשלב המוקדם שבו הן בוחרות איזה מקצוע ללמוד כמקצוע מורחב. נשים אלה יציבו לתלמידות מודלים לחיקוי ויגרמו להן לשאוף להצליח בתחום.

 

מקורות

Armoni, M., & Gal-Ezer, J. (2014)High school computer science education paves the way for higher education: The Israeli case. Computer Science Education, 24 (2-3), 101-122. doi: 10.1080/08993408.2014.936655

Gal-Ezer, J., Vilner, T., & Zur, E. (2008). Once she makes it, she's there!: A case  study. Computer Science Education, 18(1), 17-29. doi: 10.1080/08993400701819504

 

רעיונות נוספים