זמנים - גיליון מספר 97

מדוע התרחשה השואה? הניסיון להבין את התנאים, הסיבות והנסיבות, שבעטיים התחוללה ההשמדה של מיליוני יהודים באירופה, הֵחֵל עוד בימי מלחמת העולם השנייה ולא חדל להעסיק הוגי-דעות, היסטוריונים ופרשנים - יהודים ולא-יהודים - עד עצם היום הזה. דינה פורת בוחנת את האסכולות והמגמות שנולדו והתפתחו במחצית השנייה של המאה העשרים במחקר ובהסברים לשואה, ומצביעה על האופן שבו התפישות השונות היו תוצרים של זמנן ושיקפו את התמורות שהתרחשו בחברה ובתרבות הפוליטית במערב בכלל ובאירופה בפרט בעשורים שאחרי המלחמה. בגלל אופיו ההיסטוריוגרפי של המאמר, מובאת בסופו ביבליוגרפיה מוערת ארוכה, שיכולה לשמש בפני עצמה מפת דרכים להתמצאות בריבוי הניסיונות להציע הסברים לאחת התופעות האיומות בהיסטוריה.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 97 של זמנים, אפשר להזמין מנוי לכתב העת כאן.

שפתם של יהודי אמריקה כיום היא אנגלית, אולם מראשיתה של ההגירה היהודית לארצות-הברית נבנתה הספרות היהודית שם על רבדים לשוניים רבים, בעיקר על-ידי שילוב של יידיש, עברית, ארמית ודרכי ההיגוי של האנגלית בפי המהגרים. חנה וירט-נשר מביאה דוגמאות לכך מכתביהם של סופרים כברנרד מלמוד, סינתיה אוזיק, סול בלו, הנרי רות ואחרים. בניתוח הרבדים הרב-לשוניים המאפיינים את הספרות היהודית-האמריקנית היא עומדת על המשמעות התרבותית והספרותית של שילובים אלה ומעניקה להם גם חשיבות של עדויות היסטוריות לגבי תהליך האמריקניזציה של המהגרים וצאצאיהם ולגבי זיקתם ליהדות ולהיסטוריה היהודית.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 97 של זמנים, אפשר להזמין מנוי לכתב העת כאן.

באיזו מידה "אשמים" אנשי רוח והוגי-דעות במדיניות של אפליה או רדיפות שנוקטים מנהיגים ומשטרים אפלים? האם היה, למשל, פרידריך ניטשה אחראי לתורת הגזע הנאצית? האם התבטאויות אנטישמיות וקשרים אישיים מסוימים מצדיקים את ראייתו של ההיסטוריון ניקולאיה יורגה כאב הרוחני של "משמר הברזל" - הארגון הפשיסטי והאנטישמי ברומניה? צבי יעבץ בוחן את השקפותיו ומעשיו של יורגה בשנות השלושים של המאה העשרים ומצביע על המורכבות ועל הסתירות בעמדותיו.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 97 של זמנים, אפשר להזמין מנוי לכתב העת כאן.

במאה השנים שחלפו מאז פרסם אלברט אינשטיין את מאמריו החלוציים בפיסיקה נכתבו על אודותיו ועל תורתו חיבורים אינספור. ליאו קורי סוקר ומנתח את הגישות השונות ואת השלבים בתולדות הכתיבה על אינשטיין ועל תרומתו למדע. בין היתר עולה השאלה המסקרנת: איך הפך אינשטיין גם בעיני הציבור הרחב, שלא בהכרח הבין את תוכנה ואת משמעותה של תורת היחסות, ל"גיבור תרבות" ול"קדוש חילוני"? והאם נפגע דימוי זה בעקבות המחקרים שהתפרסמו על אודותיו בעשורים האחרונים? אולם, הסקירה במאמר זה מאפשרת לעמוד לא רק על התמורות ביחס כלפי הפיסיקאי הנודע מכולם, אלא גם על התפתחויות חשובות במרוצת המאה העשרים באופן שבו כותבים היסטוריונים וחוקרים אחרים את תולדותיהם של המדעים.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 97 של זמנים, אפשר להזמין מנוי לכתב העת כאן.

ברוסיה הצארית קמה בשלהי המאה השמונה-עשרה כת קטנה של שומרי שבת, "מקיימי תורת משה", ששרידיה קיימים עד היום. מתוך התיעוד המועט הקיים על אודותיהם, בוחנת שולמית שחר את תולדות הכת, את היחס כלפיה מצד השלטונות, מצד האוכלוסייה הפרבוסלבית ומצד היהודים ברחבי רוסיה, ואת האופן שבו הגדירו חברי הכת את זהותם העצמית. פרשת הסובוטניקים היא מעין מיקרו-היסטוריה של הפרדה בין זהות דתית לזהות אתנית-לאומית.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 97 של זמנים, אפשר להזמין מנוי לכתב העת כאן.

דמותו ודרשותיו של סִבְּט אִבְּן אלגַ'וְזִי, מטיף פופולרי בדמשק של המחצית הראשונה של המאה השלוש-עשרה, עומדים במרכז מאמרה של דניאלה טלמון-הלר. באמצעותם היא בוחנת את חיי הדת האסלאמיים באותה תקופה - את הלהט הדתי של פשוטי-עם, שליטים ומלומדים, את השימוש בדרשות להעברת מסרים פוליטיים ופרשנות דתית, את גיוס דעת-הקהל לגִ'הַאד, ואת תרבות הפנאי.

המאמר מופיע בשלמותו בגיליון 97 של זמנים, אפשר להזמין מנוי לכתב העת כאן.