גיליון מס' 17 אוגוסט / ספטמבר 2008

לפניכם גיליון מס 17 של "דגים" – עלון המידע של מרכז המחקר לשילוב טכנולוגיות בהוראה ע"ש צ'ייס באוניברסיטה הפתוחה. מטרת העלון לספק למתעניינים בחקר טכנולוגיות למידה, מידע מתעדכן על מקורות מידע ממגוון היבטים הקשורים ללמידה ולטכנולוגיות למידה. אם העלון נראה לכם שימושי –הצטרפו לרשימת התפוצה והעבירוהו לחבריכם.

מרכז המחקר ע"ש צ'ייס פועל באוניברסיטה הפתוחה לקידום מחקרים העוסקים בשיפור שילובן של טכנולוגיות בתהליכי למידה והוראה. במרכז פועלים למעלה משלושים חוקרים, ובמסגרתו מתקיימים ימי עיון, סמינריונים מחקריים וסדנאות. להתרשמות מטיב הפעילות, בקרו באתר המרכז וצפו בהקלטות מהרצאות בימי העיון ומפירוט ההרצאות הסמינריוניות: www.openu.ac.il/research_center

כנס צ'ייס 2009 למחקרי טכנולוגיות למידה: קול קורא להגשת מאמרים

כנס מרכז צ'ייס 2009 למחקרי טכנולוגיות, "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי",
ייערך בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה בתאריך 18.2.2009.
הכנס, הנערך זו השנה הרביעית, משמש זירת מפגש לקהילת העוסקים בפיתוח ומחקר של טכנולוגיות למידה. השנה תתארח בכנס פרופ' Judith Donath (MIT), אשר תישא את הרצאת הפתיחה.

אתם מוזמנים להגיש את מחקריכם להצגה בכנס.
המועד האחרון להגשה: 30.10.2008. ראו קול קורא להגשת מאמרים

| הוספה לרשימת התפוצה | להסרה מרשימת התפוצה | משוב | המלצות |

1. תהליכי הטמעה בהשכלה גבוהה

Top-Ten IT Issues, 2008 Debra H. Allison, Peter B. DeBlois EDUCAUSE Review, vol. 43, no. 3 (May/June 2008) תקציר המאמר דן בסוגיות העיקריות שמעסיקות כיום את מנהלי טכנולוגיית המידע (IT) במוסדות להשכלה גבוהה. המאמר מציג את עשר הסוגיות המובילות ב-2008 ומשווה רשימה זו לרשימה של השנה הקודמת. בהשוואה לשנת ,2007 שבה תפסה את ראש הרשימה סוגיית מימון טכנולוגיית המידע, ב-2008 הסוגיה שעומדת בראש מעיניהם של מנהלי טכנולוגיית המידע במוסדות להשכלה גבוהה היא אבטחת המידע, אחריה סוגיית המערכות האדמיניסטרטיביות ומערכות המידע ואילו סוגיית המימון של טכנולוגיית המידע ירדה למקום השלישי. קישור למאמר

Pedagogical Strategies for Building Community in Graduate Level      Distance Education Courses Eileen McElrath , Texas Woman’s University MERLOT Journal of Online Learning and Teaching Vol. 4, No. 1, March 2008 תקציר בניית קהילה מקוונת נחשבת כבעלת חשיבות עליונה בלמידה מוצלחת מרחוק. המאמר מציע כמה אסטרטגיות פדגוגיות מפורטות ומעשיות הניתנות ליישום, במטרה ליצור קהילות לומדות במסגרת קורסים מקוונים ללמידה מרחוק. מחבר המאמר מסתמך על ניסיון רב-שנים בהוראה מרחוק וכן על 'תאוריית שלושת השלבים' של רות בראון לבניית קהילה בקורסים מקוונים ללמידה מרחוק. קישור למאמר

2. פיתוחים, חדשנות ומגמות עתידיות

Identity, Power, and Representation in Virtual Environments Frank Vander Valk MERLOT Journal of Online Learning and Teaching Vol. 4, No. 2, June 2 תקציר אנשי חינוך רבים נלהבים מקיומן של סביבות תלת-ממד וירטואליות, המציעות הזדמנות יצירתית לתכנון הדור הבא של למידה נתמכת-מחשב. כותבי המאמר מציינים כי למרות שניתן לאמץ סביבות אלה ככלים חינוכיים מוצלחים, יש לדון בזהירות בסוגיות פדגוגיות וערכיות הקשורות בפיתוח סוג זה של מדיה חינוכית. המאמר דן בכמה מסוגיות אלה, המתעוררות כעת, בתקופה בה הסביבות התלת ממדיות הווירטואלית הנן זמינות יותר לצורכי הוראה והערכה. קישור למאמר

Using E-Maps to Organize and Navigate Web-based Content Michael F. Ruffini, Ed.D. Interactive Educational Multimedia, Number 16 (April, 2008) תקציר המאמר מציג גישה חלופית לארגון מידע באתר קורס אקדמי, השונה מהארגון הלינארי של תיקיות ותת-תיקיות המאפיין סביבות למידה קיימות. גישה זו, המכונה E-map, מתבססת על הרעיון של מפות מושגים ומטרתה להציע ארגון קוגניטיבי של חומרי הקורס, שהוא ידידותי יותר למשתמש. המאמר בוחן דרכים לשימוש מוצלח בממשק גרפי כזה להצגת תוכן הקורס ולארגונו באופן שיסייע ללמידה. כמו כן, המאמר סוקר בקצרה סוגים שונים של מפות מושגים ושל תוכנות מיפוי ומציג כמה דוגמאות יישומיות ללמידה. הדוגמאות כוללות מפות מושגים אלקטרוניות לשימוש בקורס. המיפוי מסייע למורים בתכנון ההוראה על-ידי יצירת הקשרים בין מרכיבי התוכן הנלמד וכן על-ידי העמקה ושיפור ההבנה של מושגים מורכבים באמצעות קישורים לאתרי אינטרנט, מצגות, סרטים וקבצים אחרים. המפות האלקטרוניות יכולות לשמש גם כמצגות בכיתה ואף כמדריך למידה לסטודנטים. קישור למאמר

Cyberinfrastructure: In Tune for the Future James R. Bottum, James F. Davis, Peter M. Siegel, Brad Wheeler, and Diana G. Oblinger EDUCAUSE Review Magazine, Volume 43, Number 4, July/August 2008 תקציר המאמר דן בעתיד תשתית המחשוב (Cyberinfrastructure) שהתפתחה במהירות מהתפיסה הראשונית של רשת מחשבים יעילה בעלת יכולת ביצוע גבוהה, לתפיסה רחבה יותר שכוללת כלים ויישומים מתוחכמים, והידועה כיום גם כ- e-research, e-science ו-e-infrastructure. תשתית המחשוב יוצרת רשת בין המוסדות, החוקרים, המחנכים והסטודנטים ומאפשרת שיתוף בכלים, במידע וגם במומחיות. לתשתית המחשוב יש, לדעת הכותבים, היכולת לאפשר סוג חדש ומושכל של חקר ושל הוראה והיא מעודדת קהילות לחדש ולבצע שינויים מרחיקי לכת ב"מה", ב"איך" וב"מי" שקשורים לעשייה. קישור למאמר

1. תהליכי הטמעה בהשכלה גבוהה

A systemic and cognitive view on collaborative knowledge building with wikis Ulrike Cress & Joachim Kimmerle International Journal of Computer-Supported Collaborative Learning Volume 3, Number 2 / June, 2008 תקציר כותבי המאמר רואים בוויקי סביבה המזמנת למידה והבנייה שיתופית של ידע ואמצעי להבנת תהליכים אלה. המאמר מציג בסיס תאורטי לתיאור ולהבנה של תהליכים אלה. המודל בו הם נעזרים הוא צירוף של תאוריית המערכות של לוהמן (Luhmann) ושל התאוריה הקוגניטיבית של פיאז'ה. כך, במטרה להבין טוב יותר את ההבנייה השיתופית של ידע, הם בוחנים האם התהליכים הקוגניטיביים של פיאז'ה ניתנים לתרגום למערכות חברתיות, כפי שמציעה גישתו של לוהמן. המודל שפיתחו מנסה להציג את יחסי הגומלין שבין המערכת החברתית ויקי והמערכות הקוגניטיביות של הפרטים. כותבי המאמר מאמינים שצירוף זה עשוי לספק גישה פורייה למחקר בנושא למידה שיתופית נתמכת מחשב. קישור למאמר

2. בלוגים

Defining Tools for a New Learning Space: Writing and Reading Class Blogs Sarah Hurlburt MERLOT Journal of Online Learning and Teaching Vol. 4, No. 2, June 2 תקציר המאמר בוחן את המבנה והאלמנטים החיוניים למטלת בלוג מוצלחת. הוא בודק גם את תפקידם של הקוראים ושל הקוראים-כותבים בבלוג. המאמר מסביר מדוע מטלות בלוג עשויות להצליח במידה רבה יותר בתחומי תוכן מסוימים יחסית לאחרים. בנוסף מציג המאמר קריטריונים להגדרת המטרות ולהערכה של מטלת בלוג מוצלחת. קישור למאמר

Peer assisted learning and blogging: A strategy to promote reflective practice during clinical fieldwork Richard K. Ladyshewsky and Peter Gardner Australasian Journal of Educational Technology 2008 תקציר המאמר מתאר דוגמה לשימוש בבלוגים כאמצעי ללמידת עמיתים. לקבוצת סטודנטים בפיזיותרפיה שביצעו התנסות קלינית בשטח במהלך השנה האחרונה של לימודיהם, נפתח בלוג שנוהל בידי מנחה אקדמי. בבלוג התנהל דיון א-סינכרוני שהתמקד בסוגיות פרקטיות בפיזיותרפיה שבהן נתקלו הסטודנטים בעבודתם. הבלוג נמצא יעיל ביותר בקידום הלמידה, תרם לבניית אמון ותמך בלומדים באינטגרציה של התאוריה לכדי פרקטיקה. המאמר מתאר גם כמה סוגיות שיש לדון בהן במטרה לשפר את חוויית הלמידה באמצעות הבלוג. כותבי המאמר ממליצים שבכל תחום דעת שבו התנסות מעשית רפלקטיבית מהווה חלק אינטגרלי של ההתפתחות המקצועית, יש לשקול שימוש בבלוג ככלי לימודי. קישור למאמר

3. עיצוב למידה

Using learning design as a framework for supporting the design and reuse of Open Educational Resources (OER) Gráinne Conole and Martin Weller תקציר כותבי המאמר טוענים שכדי לעצב באופן מיטבי משאבי למידה פתוחים ולאפשר שימוש חוזר בהם, על המוסד להשכלה גבוהה לאמץ מתודולוגיית עיצוב למידה ייחודית. המאמר מתאר את מתודולוגיית עיצוב הלמידה שנבחרה, פותחה ויושמה באוניברסיטה הפתוחה באנגליה. המתודולוגיה מיועדת לשימוש המורים והמפתחים שעושים שימוש במשאבי הלמידה בהקשר התוכני המסורתי שלהם ולאלה שמעוניינים לעשות שימוש חוזר במשאבי למידה קיימים, תוך יצירת הקשרים שונים והתאמתם לתכנים חדשים. הכותבים טוענים שהדרכה לשימוש חוזר והתאמה של מודולות למידה קיימות תהיינה בעלות חשיבות רבה בעתיד ותבטחנה שחומרי הלמידה הפתוחים ישתמרו לאורך זמן וייעשה בהם שימוש חוזר. גישת המחברים כוללת מחקרי הערכה של תהליך העיצוב, בניית טווח רחב של כלים ומשאבים לתמיכה בתהליך וכן בניית כלי חדש לעיצוב למידה המיועד לשימוש המרצים. בנוסף, הכותבים אימצו כלי למיפוי חשיבה במטרה לסייע למורים ולמעצבים לתכנן, ליצור ולשתף בפעילויות הלימודיות שלהם. קישור למאמר

Instructional Design for Sociocultural Learning Environments Scott Grabinger, Cary Aplin & Gitanjali Ponnappa-Brenner e-Journal of Instructional Science and Technology (e-JIST) Vol. 10 No. 1, October 2007 תקציר כותבי המאמר טוענים שתכניות לימודים צריכות להתמקד במה שהם מכנים גישה חברתית-תרבותית להוראה, במטרה להכין אנשים לעולם הולך ומשתנה. גישה חברתית-תרבותית זו כוללת אסטרטגיות המתמקדות בפיתוח חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, חקר וכן למידה במהלך החיים (life-long learning), שמרכיב חשוב בהן הוא למידה מתוך התנסות ודיון. מעצבי למידה המאמינים בגישה זו שוללים את המודלים המסורתיים של עיצוב הוראה, המרסנים את יכולותיהם היצירתיות של המורים והתלמידים כאחד. כותבי המאמר פיתחו מודל בעל גישה חברתית-תרבותית לעיצוב הוראה והם משווים היבטים של למידה, תפקידי לומדים ומלמדים, אסטרטגיות למידה ושימוש בכלים שונים במודל זה של עיצוב הוראה בהשוואה לעיצוב הוראה מסורתי. קישור למאמר

4. אסטרטגיות חדשניות בהוראה

Thinking Outside the Classroom: Two Mobile Simulation Approaches to Enhance Student Learning Eric Klopfer and Judy Perry MIT Comparative Media Studies Program. Nov 13 2007 תקציר מכשירים ניידים הופכים זמינים יותר ויותר ונמצאים כיום בהישג ידם של רבים. לרוב הסטודנטים יש כיום גישה לטכנולוגיות ניידות אישיות – מחשב כף יד (PDA's ), טלפונים סלולריים, iPhones, iPods ונגנים ניידים אחרים ועוד. בתקופה שבה מכשירי כף יד רבי-עוצמה אלה הים נחלתם של רבים, פני הלמידה משתנים. המאמר מתאר שני יישומים למחשבי כף יד שפותחו ב-MIT לצורכי הוראה: סימולציה מקוונת בנושא אבולוציה וערכה ליצירת סימולציה של משחקי תפקידים. קישור למאמר

A Study of Educational Simulations W. K. Adams, S. Reid, R. LeMaster, S. B. McKagan, K. K. Perkins and C. E. Wieman University of Colorado תקציר מחברי המאמר חקרו את השימוש בהדמיות מחשב מורכבות בפרויקט שבו תוכננו ופותחו הדמיות להוראת הפיסיקה. הם ראיינו יותר מ-200 סטודנטים על אודות התנסותם בהדמיות. ראיונות אלה סיפקו מקור עשיר של מידע על האינטראקציה של סטודנטים בסביבת הדמיה ועל מאפייניה של הדמיה אפקטיבית ללמידה. אחת המסקנות ממחקר זה היא שהשימוש בהדמיה חייב להיות אינטואיטיבי. כמו כן מציעים המחברים קווים מנחים לעיצוב ממשק הדמיה בתחום המחקר. קישור למאמר

7 Things You Should Know About Multi-Touch Interfaces Educause Learning Initiative May 2008 תקציר ממשקי Multi-touch הם מכשיר קלט העשויים לזהות שתיים או יותר "נגיעות" בו זמנית. כך יכול המשתמש ליצור אינטראקציה עם כמה יישומי מחשב בו-זמנית באמצעות מגע של כמה אצבעות על שטח הפנים. הטכנולוגיה מאפשרת לכמה משתמשים ליצור אינטראקציה סימולטנית עם אותו היישום, וחלק מהמכשירים עשויים לזהות הבדלים בלחץ או בטמפרטורה של המגע. טכנולוגיה זו מאפשרת למשתמש לבצע פעולות שונות היוצרות אינטראקציה עשירה ומיידית עם תוכן דיגיטלי יותר מאשר מאפשרים מכשירי קלט בעלי נקודת מגע אחת (כמו עכבר). מכשירי ה-Multi-touch והיישומים התומכים בהם מציעים מגוון דרכים להצגה ויזואלית של מידע לשיפור ההבנה. האפשרות של כמה משתמשים לעבוד בו-זמנית על אותו המסך יוצרת דרכים חדשות לקידומה של יצירה שיתופית. קישור למאמר

עורכת העלון: אינגריד מסיקה

| הוספה לרשימת התפוצה | להסרה מרשימת התפוצה | משוב | המלצות |