Header

 

 

פרופ' אברהם גינזבורג,

סגן נגיד האוניברסיטה הפתוחה זכה בפרס רוטרי לקידום החינוך הגבוה בישראל ומציע רפורמה בחינוך הגבוה: מסלול ישיר לדוקטורט

 

אורה רענן

 

עם ערב, על הדשא של קמפוס האוניברסיטה הפתוחה, נערך בתחילת יוני טקס צנוע ומכובד מאוד, שבו הוענק פרס רוטרי לקידום החינוך הגבוה בישראל לפרופ' אברהם גינזבורג, סגן נגיד האו"פ, ומי שהיה נשיא האו"פ בשנים 1987-1977

 

בהנחייתו של יו"ר קרן רוטרי לקידום החינוך הגבוה בישראל, הנגיד-לשעבר (נג"ל) טוביה לביא, ולאחר קטע מוזיקלי בחליל ובנבל, נשמעו דברי ברכה: פרופ' אליהו נסים, נשיא האו"פ אמר, בין השאר: "פרופ' גינזבורג, הקשור לאו"פ מראשית דרכה, הוא איש שאוהב רעיונות חדשים, רואה אתגר ביישומים ומדביק את הסובבים אותו הן בהתלהבותו והן באמונתו בכך, שהם ניתנים ליישום. עליו בדיוק חלה האמרה: אמונה – עיקרהּ להאמין במה שאיננו רואים, ותגמולהּ הוא לראות את מה שאנו מאמינים". ולאחר תיאור הישגי האוניברסיטה הפתוחה  וחלקו המכריע של חתן הפרס בהנחת היסודות האיתנים של המוסד, הוסיף: "ועליו ניתן להחיל, בשינוי קל, את אמרתו של ג'ורג' ברנרד שאו, האומרת 'אתה רואה דברים ושואל: מדוע?' אבל הוא, פרופ' גינזבורג, רואה דברים ושואל: מדוע לא?"

 

בני נוה, נגיד רוטרי ישראל, העלה על נס את הקשר העמוק בין אגודת ידידי האו"פ לרוטרי, שהרי עמותת רוטרי לקידום החינוך הגבוה בישראל היא מייסודם של מועדוני רוטרי בישראל והאוניברסיטה הפתוחה. הנגיד לשעבר והשופט בדימוס יצחק ברא"ז סקר את ההיסטוריה של פרופ' גינזבורג ושל האו"פ, וסיים באומרו: "פרופ' גינזבורג הוא האדריכל והבונה של הוצאת החזון אל הפועל". נוסף להענקת הקלף על-ידי פרופ' נסים, העניק נג"ל דוד אורן את הפרס עצמו ואמר: "כבוד, כבוד, אך גם הקמח שווה משהו...".

 

לימודי מוסמכים: המבנה והאתגר

חתן הפרס, פרופ' אברהם גינזבורג, נשא בטקס זה הרצאה, שנושאהּ היה: "לימודי מוסמכים: המבנה והאתגר". הוא אמר, בין השאר, שההשכלה הגבוהה בישראל עברה בעשור האחרון שינויים מהפכניים אשר התבטאו בגידול מרשים ביותר של מספר המוסדות המקנים השכלה זו, בהרחבת השונוּת שלהם ובגידול דרמטי של האוכלוסייה הלומדת. הבעיה המזדקרת בנוף ההשכלה הגבוהה בארץ היא שכתוצאה מן הגידול הרב במספר בוגרי התואר הראשון, יותר ויותר סטודנטים מעוניינים בהשגת תואר שני נלמד (כלומר, בלי תיזה), אשר בתחומים רבים הופך לתנאי חשוב ואולי אף הכרחי להתקדמות מקצועית. בתחום זה, הדגיש פרופ' גינזבורג, יכולה האוניברסיטה הפתוחה לתרום תרומה חשובה. הוא ממליץ שהאוניברסיטה הפתוחה, אשר מעניקה אמנם תואר שני עם תיזה או בלי תזה, תתרכז בהרחבת נושא זה כדי לקדמו ותהפוך כבר בשנים הקרובות ביותר לאחד הגורמים המרכזיים בארץ בהוראת התואר השני, שרמתו האקדמית תישמר בצורה המוקפדת ביותר, לתועלת ההשכלה הגבוהה.

 

"יש לקוות", אמר פרופ' גינזבורג, "שהמועצה להשכלה הגבוהה, אשר מודעת היטב ליכולתה ולהישגיה של האוניברסיטה הפתוחה, תטפל במהירות ובאהדה בהערכת התכניות שיוגשו לה על-ידי האוניברסיטה הפתוחה, והתוצאות לא תאחרנה לבוא".

 

רפורמה בחינוך הגבוה: צו השעה!

"יש, לדעתי, הכרח לבצע רפורמה יסודית במערך הלימודים לתארים גבוהים בארץ", אמר פרופ' גינזבורג, והסביר כי הנוער שלנו המשרת בצבא מגיע ללימודים גבוהים רק בגיל 21 או 22. גם אם ילמדו בקצב אופטימלי – יפגר הסטודנט במספר שנים אחר עמיתיו בחו"ל, כאשר במקצועות מסוימים (כמו, למשל, במתמטיקה, בפיזיקה תאורטית) הפרש זה עשוי להיות משמעותי ביותר בהתפתחות איש המדע."לאור הנ"ל", אמר פרופ' גינזבורג, "ומסיבות אקדמיות ואחרות רבות, מוצע שהאוניברסיטאות תאמצנה, בעקבות המקובל בארצות רבות, את המסלול הישיר לדוקטורט לאחר סיום התואר הראשון. מסלול כזה קיים כבר בארץ וגם ות"ת ממליצה עליו, אלא שבשלב זה מדובר במסלול, שנועד אך ורק לסטודנטים יוצאים מן הכלל".

 

הרעיון המרכזי בהצעתו זו של פרופ' גינזבורג הוא לשנות את שיטת שלושת התארים (ב"א, מ"א, phD) לשיטה של שני תארים: ב"א ו-phD, כלומר, מסלול ישיר לדוקטורט לבוגרי תואר ראשון או ב"א+מ"א (כשהתואר השני הוא התואר המסיים, ורק במקרים של הצלחה רבה במיוחד ניתן יהיה לעבור ללימודי תואר שלישי), "הרפורמה המוצעת", אמר פרופ' גינזבורג, "נראית לי ממש צו השעה. היא דורשת, כמובן, בדיקה מעמיקה שחייבת להיעשות על-ידי אנשי אקדמיה, ועליה לעבור גם דיון ציבורי מעמיק. אין, לדעתי, מקום לדחות בדיקה זו אפילו ליום אחד!".


Back Line