Header

 

 

מבט אישי

פרופ' דניאל כהנמן – זוכה פרס נובל לכלכלה

 

פרופ' רות בייט-מרום

 

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2002, נולד ב-1934 בתל-אביב. ב-1954 סיים תואר ראשון בפסיכולוגיה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית. ב-1961 קיבל את הדוקטורט בפסיכולוגיה מהאוניברסיטה של קליפורניה בברקליי. הוא חזר ארצה ונמנה עם סגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית עד שנת 1978. בשנה זו עבר לקנדה (ל-University of British Columbia) ואחר כך לאוניברסיטה של קליפורניה שבברקלי ולאוניברסיטת פרינסטון, שם הוא נמצא היום.

 

כששב ארצה לאחר סיום הדוקטורט, החל פרופ' כהנמן לחקור יחד עם פרופ' עמוס טברסקי ז"ל תהליכי חשיבה של בני אדם בתנאים של אי-ודאות. עבודתם זו השפיעה לא רק על תחום הפסיכולוגיה אלא על תחומים רבים ושונים, שהכלכלה היא אחד מהם. על תרומתם למדע הכלכלה זכה פרופ' כהנמן בפרס נובל. 

 

זכיתי להגיע למחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בשנים שבהן החלו עמוס ודני (וכך הם היו תמיד עבור תלמידיהם ועמיתיהם – "עמוס ודני"), את מחקריהם בחשיבה בתנאי אי-ודאות. בשנה השנייה ללימודי תואר ראשון, נתמזל מזלי ונבחרתי להיות עוזרת המחקר שלהם. כתבתי הוראות לנבדקים שנתבקשו לענות על שאלונים וישבתי כמו שוליה אצל שני אמנים שתיקנו את מה שכתבתי ואט אט נתנו לי יותר ויותר חופש וביטחון. "הרצתי" מאות ואלפי שאלונים על סטודנטים ותלמידי תיכון, ועיבדתי עשרות אלפי נתונים. כשסיימתי את התואר הראשון "התאהבתי" בתחום והחלטתי שבהמשך לימודיי אתמקד במחקר על חשיבה בתנאי אי-ודאות. כמתוכנן, המשכתי לתואר שני ושלישי בפסיכולוגיה ועשיתי את עבודת המ"א שלי אצל פרופ' כהנמן ואת הדוקטורט אצל פרופ' טברסקי.  ואז – עברו שניהם לחו"ל, לא לפני שהשאירו פה דור של תלמידים ומעריצים. כולנו, תלמידי דני ועמוס, חשים היום גאווה רבה בהיותנו תלמידיהם של מי שעבודותיהם זכו להכרה עולמית ועצב רב שפרופ' טברסקי לא זכה לכך.

 

שיפוט והערכה בתנאי אי-ודאות

איור: אבנר אברהמי

 

איך חושבים בני אדם?

ומה כה מיוחד בעבודותיהם של פרופ' כהנמן ופרופ' טברסקי? ב-1967 התפרסם בירחון יוקרתי של הפסיכולוגים מאמר של פטרסון וביץ' בשם "האדם כסטטיסטיקאי אינטואיטיבי". התפיסה הייתה שדרכי החשיבה האנושיות דומות למודלים נורמטיביים של סטטיסטיקה, הסתברות ולוגיקה. שהמודלים הנורמטיביים לא רק מכתיבים כיצד צריך לפתור בעיות ולקבל החלטות, אלא גם מתארים את ההתנהגות האנושית – כך בני אדם חושבים. והנה, ב-1974 התפרסם בירחון היוקרתי Science מאמר של שני פסיכולוגים ישראלים – פרופ' טברסקי ופרופ' כהנמן – שמצוטט מאז שוב ושוב בתחומי דעת שונים. בניגוד למאמר הקודם, שהדגיש את נפלאות דרכי החשיבה האנושיות, מיקד המאמר החדש את תשומת הלב אל הטיות בחשיבה האנושית ואל כללי אצבע, או היריסטיקות, שבני אדם משתמשים בהם: Judgment Under Uncertainty Heurisics and Biases.

 

נעיין בשלוש הדוגמאות הבאות:

 

1.

נבקש מכם עתה לתת אומדן למספר המדינות באו"ם ששמן מתחיל באות

 

מסוימת. אנא חשבו שנייה או שתיים ותנו את האומדן שנראה לכם הטוב ביותר.

השם של כמה מדינות באו"ם מתחיל באות י?  

השם של כמה מדינות באו"ם מתחיל באות ק?

 

 

 

מרבית הנבדקים מציינים בעבור האות י' מספר גדול יותר מאשר בעבור האות ק'.

 

 

2.

לינדה היא בחורה פתוחה וכשרונית. היא סיימה את לימודיה בפילוסופיה.

 

כסטודנטית הייתה מוטרדת מאוד מבעיות של אפליה ואי-צדק חברתיים. היא נהגה להשתתף בהפגנות נגד אלימות ופיתוח עוצמה גרעינית.

 

 

 

ציינו איזו מבין שתי האפשרויות הרשומות סבירה יותר:

 

א. לינדה היא פקידת בנק.

 

ב. לינדה היא פקידת בנק ופעילה בתנועה הפמיניסטית.

 

 

 

85% מהנבדקים בוחרים באפשרות השנייה כסבירה יותר.

 

 

.

תארו לעצמכם שארה"ב מכינה עצמה להתפרצות מגיפה שצפויה להמית

 

כ-600 איש. שתי תכניות פעולה עומדות על הפרק.

 

 

 

באיזו משתי התכניות תבחרו?

תכנית א': אם תכנית זו תאומץ יינצלו בוודאות 200 איש.

תכנית ב': אם תכנית זו תאומץ יש הסתברות של 1/3 שיינצלו 600 איש והסתברות של 2/3 שלא יינצל איש.

 

 

 

72% מהנבדקים בוחרים בתכנית א' ו-28% בוחרים בתכנית ב'.

 

 

.

תארו לעצמכם שארה"ב מכינה עצמה להתפרצות מגיפה שצפויה להמית

 

כ-600 איש. שתי תכניות פעולה עומדות על הפרק.

 

 

 

באיזו משתי התכניות תבחרו?

תכנית ג': אם תכנית זו תאומץ ימותו בוודאות 400 איש.

תכנית ד': אם תכנית זו תאומץ יש הסתברות של 1/3 שאיש לא ימות, והסתברות של 2/3 ש-600 איש ימותו.

 

 

 

22% נבדקים בוחרים בתכנית ג' ו-78% בוחרים בתכנית ד'.

 

בשאלה הראשונה לא מצפים, כמובן, מן הנבדקים להכיר את כל המדינות באו"ם. אך העובדה שמרבית הנבדקים מציינים שיש יותר מדינות ששמן מתחיל באות י' מאשר מדינות ששמן מתחיל באות ק', על אף שבמציאות המצב הפוך, מלמדת אולי משהו על תהליכי החשיבה של בני אדם באומדן מספרים. מסתבר (ומחקר המשך אמנם הדגים זאת) שבניסיון לאמוד כמה מדינות יש, אנשים מתחילים להעלות דוגמאות. כיוון שהזמן דחוק, קלות השליפה נותנת רמז למספר המדינות, בעוד שלאמיתו של דבר, אין זה בהכרח כך. זמינות הדוגמאות לנבדק מרמזת על סדר הגודל של האומדן, והתרגיל הראשון הוא אחת הדוגמאות ל"היריסטיקת הזמינות", שבה אנשים משתמשים באומדן מספרים. ישראל, ירדן, יוון, יפן ויגוסלביה (ואלו כל המדינות שמתחילות ב-י') הן זמינות יותר וקלות יותר לשליפה מאשר קוסטה ריקה, קובה, קמרון, קונגו ואחרות (12!) שידועות פחות ולכן קשות יותר לשליפה.

 

בשאלה השנייה, מרבית האנשים מציינים שיש יותר סיכוי שלינדה היא פקידת בנק פמיניסטית מאשר פקידת בנק, אף-על-פי שבמחשבה שנייה על נשים שדומות בתיאורן ללינדה יש ודאי פקידות בנק ורק חלקן הן פמיניסטיות (ואחרות לא), ומשום כך ברור שההסתברות הראשונה גדולה מהשנייה. זו הדגמה לשיפוט הסתברות על בסיס היריסטיקה שכונתה "יציגות" – עד כמה האירוע הנשפט (פקידת בנק פמיניסטית או פקידת בנק) דומה לתיאור. חוקי הדמיון אינם פועלים בהכרח כמו חוקי ההסתברות.

 

השאלה השלישית היא הדגמה ליישום של הרעיונות של פרופ' כהנמן ופרופ' טברסקי לתחום קבלת החלטות באופן כללי וקבלת החלטות כלכליות בפרט. חדי העין ישימו לב ששאלה 3א זהה לשאלה . תכנית א' זהה לתכנית ג' ותכנית ב' זהה לתכנית ד'. אילו בני האדם היו עקביים, היינו מצפים מהם לבחור באופן זהה ב- ו-. אבל, מסתבר ששינוי נוסח השאלה משאלה שמדברת על מספר הניצולים או ההסתברות להינצל, לשאלה שמדברת על מספר המתים או ההסתברות למות, משנה את הבחירה ומלמד על כך שבהקשרים מסוימים בני אדם הם שונאי סיכון (בהקשרים של רווח), ואילו באחרים (בהקשרים של הפסד) בני אדם הם מחפשי סיכון.

 

אין זה מפתיע שהדיוטות אינם מכירים את המודלים הנורמטיביים (סטטיסטיקה, הסתברות או לוגיקה), ולכן ביצועיהם בהקשרים שבהם המודלים הללו רלוונטיים (כמו שיפוטי הסתברות) אינם חופפים למה שמתבקש מן המודל. ההפתעה הייתה שאין אלו טעויות מקריות, אלא שיטתיות מאוד. השיפוט האינטואיטיבי אחיד יחסית אצל השופטים בני האנוש, אך שונה ממה שהנורמה מחייבת. כאשר יש עקביות בשיפוטיהם של בני אדם ורובם מבצעים אותו תהליך, השונה ממה שמתחייב ממודל נורמטיבי – זהו רמז לתופעה מעניינת. זו כבר אינה סתם טעות אלא מה שמכונה בשפת החוקרים: הטיה. הטיות בשיפוטים, כמו אילוזיות תפיסתיות, מאפשרות ללמוד על מנגנוני השיפוט האנושי וכך תורמות להבנת דרכי החשיבה האנושיות.

 

השלכות על תחומי דעת רבים

שאלות אלו מדגימות את מה שכל כך אפיין את המחקרים של פרופ' כהנמן ופרופ' טברסקי – שאלות קצרות ופשוטות לנבדקים ועיבוד קל של הנתונים. התמונה הגדולה מתקבלת מאוסף של מאות מחקרים קטנים בהקשרים מגוונים ביותר. לתוצאות המחקרים של שני החוקרים, להטיות ולהיריסטיקות שהצביעו עליהן היו השלכות מרחיקות לכת על תחומי דעת שונים. בתחומי הפסיכולוגיה השונים ניתן למצוא עקבות של מחקריהם: לא רק הפסיכולוגיה של החשיבה האנושית השתנתה לבלי הכר, אלא גם הפסיכולוגיה החברתית. קוגניציה חברתית הפכה למושג והמחקר בשיפוטים חברתיים יצא נשכר מאוד מן המחקר בשיפוט בתנאי אי-ודאות. ברפואה השפיעו מחקריהם על התחום של קבלת החלטות רפואיות, שהוא נשען כמובן על חשיבה בתנאי אי-ודאות. במשפטים – הטיות בחשיבה של עדים ושימושם בהיריסטיקות שונות. מובן שאנשי מקצוע בתחומי שיווק ופרסום החלו לצטט מחקרים של שיפוט ולעסוק במחקר של שיפוט בהקשרים הרלוונטיים להם. המתודולוגיה המחקרית הושפעה מן המחקרים של דני ועמוס – איך לשאול שאלות ולמה לשים לב כאשר כל שינוי בניסוח השאלה ובהקשר שבו היא נתונה משפיע על תשובות העונים. וכמובן – ההשפעה הגדולה על תחומי התאוריה והמעשה בכלכלה.

 

בתחום המחקר והתאוריות על החשיבה האנושית קורה היום מה שקורה ברבים מתחומי הדעת כאשר המטוטלת נעה מצד אחד לצד שני, ואט אט נעצרת אי-שם באמצע. מתפיסה של האדם כסטטיסטיקן/לוגיקאי/מקבל-החלטות אינטואיטיבי כמעט מושלם, לתפיסה של האדם כחושב אינטואיטיבי הנשען על היריסטיקות שמטות את חשיבתו, עבר המחקר בשנים האחרונות למשהו מאוזן יותר – גילוי התנאים שבהם האדם הוא סטטיסטיקאי אינטואיטיבי טוב מחד גיסא והתנאים שבהם הוא מגלה את חולשותיו – מאידך גיסא. גילוי המשתנים הללו מסייע גם למציאת טכניקות להקל על האדם את שיפוטיו האינטואיטיביים ולשפרם.

 

המחקר לא הסתתר במגדלי השן של האקדמיה. היישומים המעשיים היו כל כך מעניינים שפרופ' כהנמן לא יכול היה שלא לעסוק גם בהם. כך ישב עם מדריכים בקורס טיס ודן אתם בהטיות שיפוטיות של הטייסים ובמסקנות המוטעות המשתמעות מהן. מדריכי הקורס טענו כי "לאחר שבח תמיד יורדים הביצועים של פרחי הטיס, ולאחר נזיפה הם תמיד משתפרים. לכן כדאי לנזוף ולא לשבח". פרופ' כהנמן הסביר והראה מהו הכשל החשיבתי שמביא למסקנה המוטעית שלהם. בתחילת שנות השבעים היה פרופ' כהנמן שותף בצוות חשיבה שעסק במו"מ בנושא הסכמי הביניים בסיני ותרם ממומחיותו בהקשר זה. וכמה שנים אחר כך היה שותף בפיתוח תכנית לימודים לתלמידי חטיבות הביניים על חשיבה בתנאי אי-ודאות.

 

סטודנטים לפסיכולוגיה וסטודנטים לכלכלה לא יכולים היום לסיים את לימודיהם מבלי לשמוע את שמם של פרופ' כהנמן ופרופ' טברסקי. בלימודים באוניברסיטה הפתוחה לומדים סטודנטים על מחקריהם במסגרת קורס על "חשיבה ביקורתית" (שאותו כתבו ד"ר ורדה ליברמן ופרופ' עמוס טברסקי), בקורסי הפסיכולוגיה השונים ובפרט בקורסים המתקדמים של "שיפוט והערכה בתנאי אי-ודאות" לפסיכולוגים ולכלכלנים. אני חשה בת-מזל שזכיתי ללמוד אצל פרופ' כהנמן ופרופ' טברסקי, להיות תלמידה של מי שזכה בפרס נובל ולהעניק לתלמידיי מעט ממה שרכשתי במהלך לימודיי אצלם.

 

Back Line