ארז ויסברד - מנחה למבוא לקריפטוגרפיה ומרכז הוראה
כמו אצל כולם, גם אצלנו הייתה הקורונה אתגר לימודי, כאשר היעדר מפגשי ההנחיה הפרונטליים לא אִפשרו יצירת קשרים אישיים בין הסטודנטים והסטודנטיות.
יתרה מכך, ראינו מגמה של ירידה במספר המשתתפים.ות במפגשים המקוונים החיים.
זאת ועוד, שמנו לב, שהסטודנטים.ות נוטים.ות ללמוד ב"פיקים", בעיקר לפני מפגש או אחריו, ולפני הגשת מטלה.כלומר, אין למידה רציפה ועקבית לאורך הסמסטר - והדבר פוגע באפקטיביות הלמידה. אז מה עושים כדי לשנות זאת?
יצרתי סביבת למידה רציפה עטופה בתמיכה הדדית של הסטודנטים.ות עצמם.ן. יצרתי עבור הסטודנטים והסטודנטיות מפגש היכרות מקוון, לא פורמלי, שבו נערכה היכרות הדדית ונוצרה קבוצת עמיתים. המפגש הזה הוביל למפגשי למידה משותפים נוספים, ביוזמת הסטודנטים, וללא השתתפותי, בהם למדו יחד, דנו בחומר, פתרו שאלות ותרגילים ואף למדות לקראת הבחינה. כך למשל, היו שבועות שבהם לא היו מתוכננים מפגשים פורמליים, אך הסטודנטים.ות קיימו ביניהם שני מפגשי למידה! זה היה מדהים.
במפגשי ההנחיה עצמם כמעט שלא הייתה הוראה פרונטלית שבה המרצה מדבר והסטודנט.ית מאזין.ה. המפגשים היו אינטראקטיביים ותוכנם נקבע במידה רבה מתוך מה שעלה מהשטח, מהסטודנטים.ות עצמם.ן. למעשה דווקא המעבר למפגש מקוון אִפשר לנו פורמט למידה שלא היה ניתן ליישם בסמסטר רגיל. הנוכחות במפגשים המקוונים הייתה גבוהה יחסית: למעלה ממחצית מהרשומים לקבוצה.
לסיכום, אומר שברמה האישית חשתי סיפוק גדול מאוד לראות את הסטודנטים.ות לוקחים.ות יחד אחריות ללמידה משותפת ולא מדוקלמת, אלא רציפה ואינטראקטיבית.
מעבר לתגובות החמות מהסטודנטים.ות, ראיתי את התוצאות במבחנים, ואת התוצאה האקדמית. הציונים היו גבוהים מהממוצע הרב־שנתי, בסמסטר הכי מאתגר!