ישראל עומדת בפני צורך אדיר להתניע תהליכי התחדשות עירונית בהיקפים חסרי תקדים. לפחות 500 אלף יחידות דיור בישראל מחייבות התחדשות, והמלחמה מוסיפה להרס של איזורי מגורים שחייבים בשיקום.
האם האסטרטגיה של ההתחדשות העירונית בישראל המתבססת כיום על הריסת הקיים ובניה חדשה היא נכונה ואפקטיבית או שמוצדק לאפשר גם פיתוח מתחמים ושכונות שלמות תוך שיקום ועיבוי הקיים -התחדשות עירונית ללא הריסה?
איך מייצרים חלוקה הוגנת וצודקת של דירות תמורה לדירים במיזמי פינוי בינוי, כדי למזער כשלון של מיזמי התחדשות עירונית? האם אפשר לפתח אלגוריתם שיחלק דירות תמורה באופן שימזער קנאה ?
כיצד נוכל לפתור את בעיית אזילת הקרקעות וציפוף היתר באמצעות בנייה בתת הקרקע? אילו שימושים אפשר מבחינה מעשית ויעיל כלכלית להעביר לתת הקרקע בתהליכי פינוי בינוי בהריסה של מתחמים שלמים?
אלה הן רק חלק משאלות עימן מתמודדים שלושה צוותי מחקר שנבחרו בקולות קוראים של המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה. בסדנה שהתקיימה במשרדי המרכז ביום 4.6.2024, שמחנו לארח את צוותי המחקר להציג את הממצאים הראשונים של מחקרם באווירה קולגיאלית. במהלך המפגש, החוקרים והחוקרות בעלי רקע ממגוון דיסציפלינות העניקו את התייחסותם העניינית למחקרים שהוצגו והתנהל דיון על אתגרים ומחשבות להמשך הדרך על לסיום תקופת המחקר.
לעיון בתכני האירוע:
לצפייה בסדר היום לאירוע >>