רמי לבני 

אם אתם מחזיקים כעת בספר הזה, אתם כנראה אוהבים מוזיקה ישראלית. אוהבים אותה, רואים בה חלק עמוק מזהותכם, קשורים אליה, מתרפקים; מתרגשים משיר ישראלי ברדיו, אולי יודעים לזהות שיר ישראלי עוד לפני שהוא ממש מתחיל, מתגעגעים אל השירים כשאתם בחו"ל. אבל חשבתם פעם מה בעצם אתם אוהבים? מהי מוזיקה ישראלית? האם היא רק מוזיקה שעושים בישראל, או שיש לה גם אופי מיוחד, תכונות שמגדירות אותה, וגורמות לה להישמע לכם "ישראלית"? האם יש משהו "ישראלי" משותף לאריק איינשטיין וליהודית רביץ, ללהקת כוורת ולחוה אלברשטיין, לשלמה ארצי ולמתי כספי, למשינה ולשלום חנוך, לאריאל זילבר ולנורית גלרון, לאהוד מנור, ליהונתן גפן, לרחל שפירא ולרבים אחרים? הספר שלפניכם נוטל על עצמו את המשימה להשיב על השאלות הללו. הוא מציע הסבר שאפתני ופורץ דרך, שתמציתו היא - כן, יש דבר כזה מוזיקה ישראלית, ויש דבר כזה רוק ישראלי בעל עולם, כללים, ערכים אסתטיים, רגישויות, אווירה וסגנון משלו. לרוק הישראלי יחס ייחודי ללאומיות ולאהבה, לקדושה ולחולין, לפנאי ולתשוקה, לנוסטלגיה ולהומור - ואפילו לחוף הים; יש לו גישה משלו לגבי מה נחשב יפה או מכוער, אותנטי או מזויף, וכיצד שיר טוב או ביצוע ראוי אמורים להישמע; הוא מציב במרכז השירים גיבורים ייחודיים עם עלילות ייחודיות, ואוחז בתפיסה משלו לגבי משמעות החיים ומהות האושר; הוא מתייחס בדרך מובחנת לשפה העברית, ומעדיף מנגינות וצלילים מסוגים מסוימים. אצל הזמרים והזמרות הישראלים ניתן למצוא גם הגשה קולית אופיינית - הם שרים אחרת. אפשר להעריך וליהנות מכל הדברים האלה גם בלי להבין מדוע נהניתם. הספר הזה מיועד למי שבכל זאת רוצים לנסות להבין. -- מעטפת אחורית.

מן הקיום אל הקיים פורסם לראשונה בשנת 1947, שנתיים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, והוא מספריו הראשונים והחשובים של עמנואל לוינס. טקסט זה מפגיש אותנו עם הוגה שעדיין לא גיבש סופית את הגותו, אך בדיוק בשל כך זהו טקסט פתוח ובו תיאורים פנומנולוגיים מקוריים (למשל על העייפות, העצלות, ההתעוררות, השינה, ההתקיימות ברגע, ההימצאות במקום ועוד) הפותחים אופקי מחשבה חדשניים לחלוטין אל היומיומי ביותר שהוא גם התשתיתי ביותר. בספר זה פורס לוינס לראשונה פנומנולוגיה של הקיום האנושי בוויכוח פרונטלי עם מחשבת האדם של מרטין היידגר, ובו הוא מציע אלטרנטיבה למחשבת ההוויה והזמן של ההוגה הגרמני. כיצד להיחלץ מ"אימת ההוויה"? או, בלשונו של לוינס, מהו האירוע או הדרמה של הקיום האנושי כאשר זה נחשב כיחס שבין האדם הקיים לקיום, כאשר מנסים לעקוב אחר הדרך המובילה "מן הקיום אל הקיים"? אלו שאלות היסוד שספר זה פותח בפנינו, מתוך דיאלוג, ולעיתים ויכוח, עם ההוגים הגדולים של הפילוסופיה המערבית: דקרט, ברגסון, הוסרל, סארטר והיידגר.

שמעון שמיר

לימודי המזרח התיכון הישראליים צמחו בראשיתם מתוך המזרחנות האירופית-הקלאסית אך עד מהרה השתנה אופיים. הלימודים השתלבו בדפוסים חדישים של מדעי הרוח ומדעי החברה ותכניהם הושפעו מהימצאותה של ישראל בתוך המזרח התיכון ומעמידתה מול האתגרים הקשורים ביחסיה עם הארצות השכנות. בהתאם לכך מכוונות פעילויות החוקרים המוצגות בספר לשני יעדים משולבים: העשרת הידע האקדמי בתחום הזה והעמקת ההכרה של עמי האזור האמורה לכוון התנהלות נכוחה של ישראל כלפיהם. הספר מביא את סיפורם של לימודי המזרח התיכון בשמונה אוניברסיטאות ושש מכללות, וכן במכוני המחקר הקשורים בהן. הוא מציג את הדיונים שהתנהלו בקרבם על מהות המקצוע את הפעולות הנעשות בהם במחקר, בהוראה ובשירותים לחברה. -- מעטפת אחורית.