חשוב להדגיש כאן שני היבטים:
ראשית, כתיבה אקדמית היא מיומנות שהולכת ומשתכללת עם הניסיון. לכן, מומלץ שתשימו לב לאופן הכתיבה במשימות כתיבה קצרות או פשוטות יותר באופן יחסי (מטלות הקורס למשל), ותראו אותן כשלבים בדרך לקראת המשימה של כתיבת עבודה רחבת היקף (עבודת חקר). 
שנית, עמידה בכללי הכתיבה המקובלים היא תנאי לביטוי הקול האישי. בלעדיה, לא ניתן להציג רעיונות וטענות מורכבים, שהם פרי הבנה אישית, באופן ברור. 

כיצד, אם כך, תבטאו את הקול האישי בתוך מסגרת הכללים?

  1. הצהירו על הטענה או השאלה המרכזית שלכם ועל תרומתה לתחום: בפתח הדברים חשוב להציג באופן ברור מהי הטענה או השאלה שלכם.ן. המקום לכך הוא בחלק הראשון של הטקסט וכשמדובר בעבודה סמינריונית. הואיל ובעבודה סמינריונית הדרישה היא שהעבודה תרים תרומה, ולו צנועה, למחקר בתחום, פרטו כבר בפתח הדברים כיצד היא תעשה זאת. האם בעבודה תיישמו ידע קודם על תחום חדש? האם תבדקו את תקפותו של ידע קיים על תקופת זמן אחרת, עדכנית יותר? האם תארגנו את הידע הקיים באופן חדש? בחלק הסיכום חזרו להתייחס אל המחקר אל המסקנות שלכם.ן והסבירו את תרומתו בשדה הידע בתחום. 


  2. השתמשו במקורות ידע קודמים על מנת לבנות את הטענות שלכן.ם: את הטענות בטקסט שתכתבו יש לעגן בידע קודם ולהפנות אליו (ראו "כללי ציטוט ומניעת גניבה ספרותית"), אך יש לזכור שהאופן שבו אתם.ן משתמשים.ות במקורות הקודמים הוא חלק מביטוי הקול האקדמי שלכן.ם ומהאופן שבו תבנו את הטיעון העצמאי. כיצד נשתמש במקורות האקדמיים לביטוי הקול האישי שלנו? אפשר להפנות למקורות קודמים בדרך של הסתמכות או אימוץ שלהם. עם זאת, האימוץ אינו תמיד אימוץ מלא, כלומר בדרך כלל לא תאתרו מקור שיתאים באופן מלא לטענה שתרצו לבסס. על מנת לבסס את הטענות שלכם.ן תוכלו לטעון טענה דומה לזו של החוקרת אליה אתם.ן מפנים.ות ולהצביע על הקשרים בין הטענות, כלומר לנמק מדוע ניתן להחיל את הטענה הקודמת על המחקר שלכם.ן. אפשרות אחרת לשימוש במקורות היא לחלוק על הטענות שמופיעות בהם או להסתייג מהן בצורה חלקית. במקרה כזה, תצטרכו לנמק מדוע טענות אלה אינן מתאימות במלואן לשאלה שניסחתן.ם או מדוע יש להסתייג מהן בהקשר הנוכחי. (דוגמה להסתייגות יכולה להיות  שטענה מסוימת של חוקרת נכונה להקשר האמריקאי שבו היא נכתבה, והיא  אינה מתאימה במלואה להקשר הישראלי בגלל הבדל רלוונטי לנושא העבודה כמו מאפייני האוכלוסייה, שיטת המשטר ועוד). הדבר גם מדגים את יכולות הניתוח הביקורתי שלכם.ן.


  3. הוסיפו הסברים והערות משלכםההפרדה בין הסברים והערות שלכם.ן ובין טענות שלקוחות ממחקר קודם, חשובה כמובן כדי לעמוד בכללי היושרה האקדמית (ראו "מניעת גניבה ספרותית"), אך יש לה גם תפקיד חשוב באומדן מידת המקוריות של הטקסט. אם רוב העבודה מורכב מציטוטים או מניסוחים מחדש של טענות קודמות במחקר, אין בה ביטוי של ממש לקול האקדמי שלכם.ן. עבודה טובה משלבת במיומנות בין השניים. 


  4. הסבירו את הרלוונטיות: שאלו את עצמכ.ן כיצד כל חלק, פסקה או טענה בטקסט רלוונטיים ומקושרים לשאלה או לטענה המרכזית וכיצד הם תומכים בטיעון השלם. אם אתם.ן מתקשים.ות בכך, אולי כדאי לשקול לוותר על חלק זה. אם נראה שהתשובה לשאלת הרלוונטיות אינה ברורה דיה בגוף הטקסט, והקוראים.ות יתקשו להבין את הקשר שבין הטיעון הכללי לחלק הספציפי, הסבירו את הרלוונטיות באופן ברור ("הטענה חשובה מפני ש...", "הדבר מדגים את...").