במהלך השנים עלה בי הרעיון להעביר את שרביט הלמידה ואפילו את ההוראה לידיים של הסטודנטיות והסטודנטים.
בקבוצות שלימדתי שמתי לב למשהו מעניין: כאשר סטודנטים וסטודנטיות מלמדים את העמיתים שלהם הם מרגישים מועצמים, הם לומדים את הנושא לעומק ומגיעים מוכנים לשיעור לאחר חקירה אמיתית של חומר הלימוד. סטודנטים וסטודנטיות כאלה מדברים אל עמיתיהם בגובה העיניים ובשפה שלהם; הם מכירים אישית את המורכבות הכרוכה בהבנת הנושאים ויודעים לתווך אותם ביעילות (לעתים הרבה יותר מאשר המנחה). כל התהליך מוביל להתגייסות אמיתית של הלומדות והלומדים, לשותפות מפרה, וכתוצאה מכך – ללמידה יעילה.
החלטנו ליישם את הרעיון הזה בקורס "מעבדה בכימיה אורגנית". במפגשים הראשונים בקורס צוות ההוראה מסביר על המעבדה, על כללי ההתנהגות בה, על הבטיחות, על המכשירים השונים ועל טכניקות העבודה. אחר כך הסטודנטיות והסטודנטים "לוקחים פיקוד" ומתחיל רצף של מפגשי מעבדה בהדרכת המשתתפים עצמם.
מרגש לראות את ההתגייסות והמחויבות לתהליך. במשך הסמסטר מתגבשת אווירה של עזרה ותמיכה ונוצרות קבוצות ללמידה משותפת שבהן מתקיימת הפריה הדדית.
במהלך המפגשים אני מוצא את עצמי מתבונן מהצד, נדהם מהמסוגלות הגבוהה של הסטודנטים והסטודנטיות שרק לפני זמן קצר לא ידעו להשתמש במשפך מפריד, ונדהם גם מהחיבור האמיתי ומההתלהבות מהמקצוע.