יישום עקרונות כלכלה מעגלית לבחינת הפחתת בזבוז מזון בארגוני שירות

צוות המחקר: ד"ר אור קרסין (האונ' הפתוחה), פרופ' דורה מאנוג' (Anglia Ruskin University, UK)


המחקר ממומן על ידי Wohl Clean Growth Alliance המנוהלת על ידי המועצה בריטית 

חדש! טכנולוגיות Industry 4.0 בשרשראות אספקת מזון מעגליות

מחקר חדש שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Circular Economy מציע מבט מרתק על אחד האתגרים הגדולים של זמננו: כיצד ניתן להפוך מערכות ייצור וצריכה – ובעיקר מערכות מזון – ליעילות, חכמות ומעגליות באמת. המחקר בוחן את תפקידן של טכנולוגיות מתקדמות מעולם ה־Industry 4.0, כגון בינה מלאכותית, אינטרנט של הדברים (IoT), בלוקצ'יין וניתוח נתונים, ככלים מרכזיים בהנעת המעבר לכלכלה מעגלית במערכות מזון. 

הנקודה שממנה יוצא המחקר דרמטית למדי: כ-19% מהמזון בעולם מתבזבז – נתון שמגלם אובדן כלכלי של כטריליון דולר בשנה, לצד השלכות סביבתיות חמורות. במציאות זו, המחקר מצביע על כך שהבעיה אינה רק מחסור במשאבים, אלא חוסר יעילות מערכתי לכל אורך שרשרת האספקה – מהייצור ועד הצריכה. כאן נכנסת הכלכלה המעגלית, שמטרתה לשמר ערך לאורך זמן באמצעות הפחתה, שימוש חוזר, שיקום וניצול מחדש של משאבים במקום מודל ליניארי של “ייצר–צרוך–השלך”.

החידוש המרכזי של המחקר הוא בהצגת הטכנולוגיה לא רק כתוספת תפעולית, אלא כגורם מבני שמאפשר “לסגור את המעגל”. כך למשל, חיישנים חכמים יכולים לנטר טריות מזון בזמן אמת ולצמצם בזבוז; אלגוריתמים של בינה מלאכותית יכולים לשפר חיזוי ביקושים ולמנוע עודפים; ובלוקצ'יין מאפשר שקיפות בשרשרת האספקה והפצה יעילה יותר של עודפי מזון. במילים אחרות, הטכנולוגיה הופכת את העקרונות התיאורטיים של הכלכלה המעגלית לפרקטיקה ניתנת ליישום.

עם זאת, המחקר אינו מציג תמונה אופטימית בלבד. הוא מדגיש גם חסמים משמעותיים: פערים בתשתיות דיגיטליות, חוסר התאמה רגולטורית, בעיות של שיתוף נתונים בין גורמים שונים ואף אתגרים חברתיים והתנהגותיים. כלומר, המעבר לכלכלה מעגלית אינו רק שאלה של חדשנות טכנולוגית – אלא של שינוי מערכתי עמוק הכולל מדיניות, שוק וצרכנים.

בסופו של דבר, המחקר מציע מסר ברור ומסקרן: העתיד של מערכות המזון – ואולי של הכלכלה כולה – תלוי ביכולת לשלב בין חדשנות טכנולוגית לבין עקרונות של קיימות ומעגליות. השילוב הזה אינו רק הזדמנות סביבתית, אלא גם פוטנציאל כלכלי וחברתי רחב, שיכול להגדיר מחדש את הדרך שבה אנו מייצרים, צורכים ומנהלים משאבים בעשורים הקרובים.

לעיון ולהורדת המחקר

על הפרוייקט:

אובדן ובזבוז מזון הינו נושא המעסיק את כלל העולם, במיוחד בשנים האחרונות, היות והוא עוסק באתגרים כגון מקורות מזון, חוסר ביטחון תזונתי ויצירת גזי חממה. על פי הערכה, למעלה מ- 30% מהמזון אותו מגדלים הופך לפסולת במהלך שלבי האספקה השונים (UNEP, 2021). אובדן מזון (Food Lost, FL) מתרחש בשלבים ראשונים בשרשרת אספקת המזון, בייצור חקלאי, שינוע, טיפול, אריזה ועיבוד תעשייתי, בעוד שבזבוז מזון (Food Waste, FW) מוגדר ככזה המתרחש בשלב הצריכה, כולל חלוקה וקמעונאות. על פי מרבית ההערכות, התורם השני הגדול לבזבוז מזון (ב"מ) אחרי משקי בית הינו סקטור ארגוני השירות בהם מזון מוגש כמשני לפעילות הראשית (Food Service Organizations , FS).

על פי נתונים שפורסמו על ידי 'לקט ישראל' בשנת 2019 הוערך כי כ- 2 מיליון ארוחות נצרכות על ידי ארגוני שירות מדי יום. למרות ההערכות הכלכליות העוסקות באובדן כסף נרחב מביזבוז מזון בתעשיית המזון בישראל (כ- 1.1 מיליון דולר) ובנזקים הסביבתיים הנגרמים מכך (כ- 66 מיליון דולר), עדיין לא נמצא פתרון לעודפי המזון. נראה כי קיים מחסור בידע ובדרכים לבחינת הסיבות, המחסומים, ההזדמנויות והשיטות להפחתת אובדן מזון בארגוני שירות.

בכדי להתמודד עם אתגרים אלה, אחת הדרכים המובילות המשמשות במחקר בשנים האחרונות היא כלכלה מעגלית, המתייחסת לאובדן מזון כאל חומר גלם בתהליכים ביולוגיים לשם הפקת מוצרים שונים. רעיון הכלכלה הביו-מעגלית הוא לאפשר שמירה על חומרים ומקורות למשך זמן ארוך ככל האפשר והקטנה של ייצור הפסולת. ההערכה היא כי כלכלה ביו-מעגלית יכולה לספק דרך לעתיד מקיים על ידי שמירה ויצירה-מחדש של בריאות המערכות ה(אגרו)אקולוגיות; הימנעות מתוצרים לא חיוניים ופסולת של תוצרים חיוניים; העדפה לזרמי ביומסה לצרכים אנושיים בסיסיים; שימוש ומיחזור של תוצרי-לוואי של מערכות (אגרו)אקולוגיות; ושימוש באנרגיה מתחדשת תוך הקטנה למינימום של סך האנרגיה שבשימוש. במונחים פרקטיים, הכלכלה הביו-מעגלית מכוונת להפחתת בזבוז מזון במקור דרך שינויים התנהגותיים, מניעת אובדן מלכתחילה על ידי תכנון הצריכה ושיטות אחרות והסטת עודפי מזון בחזרה למקור לשם יצירת ערכים עסקיים וסביבתיים השמים את צרכי האדם במקום הראשון.

המחקר הנוכחי עוסק בבחינת צריכת מזון על ידי בתי חולים כארגוני שירות. מטרות המחקר הן למפות את המדיניות הקיימת הנוגעת להפחתת ביזבוז מזון וקידום כלכלה מעגלית לצריכת מזון בבתי חולים. נבקש למפות טכנולוגיות קיימות ועתידיות העוסקות בהפחתת אובדן וביזבוז מזון, לבחון את הסיבות לכך בבתי חולים ולבחון התכנות ליישום תהליך ניהול מזון מעגלי.




חוקרים מובילים:

    ד"ר אור קרסין

ראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה

ד"ר קרסין היא מייסדת וראשת המרכז למחקרי סביבה וקיימות באוניברסיטה הפתוחה. היא מרצה בכירה וחוקרת מדיניות סביבתית עם ניסיון ענף במחקר תיאורטי ויישומי, כמותני ואיכותני. מחקריה עוסקים במגוון סוגיות מדיניות סביבתית, מקומית, מדינתית ובינלאומית. בין היתר, היא פרסמה ספרים ומאמרים העוסקים באכיפה ורגולציה סביבתית, כלכלה מעגלית פסולת וחומרים, קיימות תאגידית ושינוי אקלים. 

    פרופ' דורה מאנוג'

מנהל המרכז לרשתות אספקה חכמות, Anglia Ruskin University, בריטניה

פרופסור מנוג' דורה הוא מנהל המרכז לרשתות אספקה חכמות באוניברסיטת אנגליה רסקין בבריטניה, בעל מומחיות ליבה בתפעול וניהול שרשרת אספקה, לפרופ' מאנוג' יש רקע בינתחומי בכלכלה יישומית, מדעי הסביבה ובחינת הפעולה בממשק בין דיסציפלינות אלו כדי ליצור השפעה על מדיניות ועסקים.






        המחקר החדש

                 לעיון ולהורדת המחקר




    שולחן עגול ושיח מדיניות

במסגרת האירוע ד"ר אור קרסין ו-Prof. Manoj Dora הציגו את ממצאי המחקר שממומן על ידי Wohl Clean Growth Allianceאת פעילות משרד הבריאות בנושא הציגה ד"ר אורית אפומדו יונה- מנהלת המחלקה לתזונה ברפואה כללית וקופות חולים.