חדש על המדף

ספטמבר 2025

 והוא ימשול בך? : התמודדות היהדות עם הכאת נשים - מטאפורה והלכה

והוא ימשול בך? : התמודדות היהדות עם הכאת נשים - מטאפורה והלכה

נעמי גרץ

ספר זה חושף בכאב את שורשי הבעיה של הכאת נשים ומאתר את האלימות הייחודית הזו בליבת הערכים היהודיים, החל מהתנ"ך ועד להלכות חז"ל ובתי הדין הרבניים של ימינו. תמיד היו קולות רבניים שהתנגדו לאלימות כלפי נשים, וגם קולות שראו את מחויבותו של הבעל לשלוט בהתנהגותה של אשתו בכל אמצעי. ספר זה קושר את עמדות הרבנים כלפי הכאת נשים למטאפורה של נישואי האלוהים (הבעל) לישראל (אשתו). עיקר ספרה של גרץ עוסק בהיבטים ההלכתיים של הכאת נשים. המחברת מראה שהמסורת היהודית אינה מונוליתית ביחסה לנשים, ושישנם עקבות של מיזוגיניה לצד דאגה לרווחת הנשים. בספר מצויות הצעות לפתרונות בעלי אופי פמיניסטי. -- מעטפת אחורית.

והוא ימשול בך? : התמודדות היהדות עם הכאת נשים - מטאפורה והלכה

תפיסת הסמכות ההורית בחברה הערבית בישראל

תפיסת הסמכות ההורית בחברה הערבית בישראל

 יאסר בשיר

תפיסת הסמכות ההורית בחברה הערבית בישראל מציע מבט חדשני ומעמיק על אתגרי ההורות בעידן המודרני, מנקודת מבט פסיכואנליטית. ניסיונו הטיפולי והמחקרי של ד"ר יאסר בשיר מוצא ביטוי בעיון מעמיק ומרענן בחינוך ובתרבות הערבית בישראל, תוך בחינת ההשפעות התרבותיות, הדתיות והחברתיות שמעצבות את דפוסי הסמכות ההורית. בחינה זו מבררת כיצד משפיעים שינויים חברתיים מודרניים על האופנים בהם ההורים בחברה הערבית מַבנים את יחסי הסמכות והחינוך בביתם. מכלל הכתוב מתגלה פרספקטיבה אקטואלית ועמוסת תובנות חדשות על אודות הדרך בה נתפסת הסמכות ההורית בקונטקסט של שינוי חברתי ותרבותי מהיר. המסקנות המתקבלות בקריאתו מאירות באור חדש את הדינמיקה העכשווית בין דור ההורים לדור הצעירים בחברה הערבית, בישראל של ימינו. בצד תרומתו המחקרית של ספר זה, חורג ערכו מהעיון האקדמי גרידא, באשר הוא פונה אל כל הורה, מורה או חוקר בתחום החינוך. קהל קוראים מגוון זה ימצא בספר שלפניו כלים להבנת האתגרים המורכבים של החברה הערבית בישראל, להבנת הזולת ולהבנת עצמם. -- מעטפת אחורית.

תפיסת הסמכות ההורית בחברה הערבית בישראל

 קָקִיתִי קָקָאוֹ וְהַיָּרֵחַ יוֹרֵחַ : מאפיינים סגנוניים בכתיבתו של מאיר שלו לילדים

קָקִיתִי קָקָאוֹ וְהַיָּרֵחַ יוֹרֵחַ : מאפיינים סגנוניים בכתיבתו של מאיר שלו לילדים

דנה רוזנטל ברנדייס

מאיר שלו (2023-1948), אחד הסופרים הגדולים והאהובים בישראל, הותיר חותם בלתי נשכח על התרבות הישראלית. הוא הוריש לעולם מורשת ספרותית ייחודית בדמות תשעה רומנים, ספרי עיון ומחקר, ו-22 ספרי ילדים. סוגת ספרי הילדים היא זו שבה כתב את המספר הרב ביותר של ספרים מתוך מכלול יצירתו, ומורשתו ממשיכה להקסים דורות של קוראים. ספרה המעמיק של דנה רוזנטל ברנדייס מציע מסע מרתק אל עולם כתיבתו לילדים של מאיר שלו, תוך בחינת כל קורפוס ספרות הילדים שלו. נבחנת התקופה שבה כתב, הרקע ליצירתו והשקפותיו על כתיבה. הספר כולל דיונים והשוואות בין יצירות מוקדמות למאוחרות, והוא מדגיש מגמות של שימור ושינוי בכתיבתו לילדים לאורך השנים. באמצעות כלים בלשניים נבחנים תחדישי הלשון שהמציא, מאפייני התחביר ואוצר המילים והשפעתם על סגנונו הייחודי. הקוראים יגלו רבדי משמעות גלויים וחבויים, אוצר מילים עשיר ומגוון, לצד דרכים ייחודיות ליצירת הומור המעניקות חוויות קריאה בלתי נשכחות. הספר מיועד לחוקרי ספרות, אנשי חינוך, סטודנטים בתחום הספרות והחינוך, ובעיקר לכל אוהבי כתיבתו הייחודית של מאיר שלו. -- מעטפת אחורית.

קָקִיתִי קָקָאוֹ וְהַיָּרֵחַ יוֹרֵחַ : מאפיינים סגנוניים בכתיבתו של מאיר שלו לילדים

 במבט לאחור : 1887-2000

במבט לאחור : 1887-2000

אדוארד בלאמי

הרומן האוטופי של אדוארד בלאמי, במבט לאחור: 2000–1887, שהתפרסם לראשונה בבוסטון בשנת 1888, הוא קרוב לוודאי הרומן האוטופי המצליח ביותר שראה אור אי פעם. עם הופעתו התניע הספר תנועת רפורמה חברתית בארצות הברית ובעולם כולו. הספר תורגם לשפות רבות, ובכלל זה לעברית ארכאית בשנת 1903 וליידיש בשנת 1905.
ג'וליאן וֵסט, אריסטוקרט אמיד שחי בבוסטון ב-1887, שוקע בשינת היפנוזה עמוקה. כאשר הוא מתעורר בשנת 2000 הוא מגלה שאמריקה הפכה לחברת מופת ריכוזית וא-פוליטית. זוועות הקפיטליזם של המאה ה-19 כמעט נשכחו; המחסור והעוני עברו חלפו מהעולם, והחברה הפכה להיות שוויונית ונמחקו שכונות העוני המטונפות של בוסטון. לכך התווספו המצאות טכנולוגיות כגון תאורה חשמלית לכול וחיבור כל בית אב לרשת כבלים טלפונית, בתי כול-בו מפוארים וממוכנים וכרטיסי אשראי. נוסף לאלו, הוא גם מוצא אהבה ששורשיה טמונים אי שם בעבר. כחסיד נאמן של תורת האבולוציה, ביסס בלאמי את יצירתה של אומה וחברה אוטופית על תפיסה שעיקרה "אבולוציה ולא רבולוציה", כלומר שינוי שאינו מונע מכוחה של אידיאולוגיה פוליטית מהפכנית. היעדרה של אידיאולוגיה חד-משמעית מחזונו הוא מה שאפשר לבלאמי להציע כפתרון למבוכות הזמן את הרעיון המתעתע של מונופוליזם לאומי וציבורי המחליף באופן אבולוציוני את מקומו של הקפיטליזם הפרטי והתחרותי.
קריאה מחודשת וביקורתית של במבט לאחור מציעה הזדמנות מצוינת לבחינתה של האמביוולנטיות המקופלת כמעט תמיד בחזונות של חברת עתיד א-פוליטית הטובלת בטכנולוגיות ונהנית משפע צרכני. מבעד לעדשת האוטופיה יכול הקורא העכשווי לראות כיצד חלק לא מבוטל מהחלומות החברתיים המוארים והאוטופיים של המאה ה-19 החשיכו והפכו לסיוטים במהלך המאה ה-20. כל שנותר עתה הוא לקוות שהחזונות האוטופיים לכאורה המתגשמים במאה ה-21 לא יפגשו גורל דומה.
ד"ר משה אלחנתי, אשר תרגם את הספר והוסיף מבוא מעמיק וביאורים, הוא היסטוריון של המודרניות המתמקד בהיסטוריה תרבותית של המאה ה-19, ובכלל זה באוטופיות ויקטוריאניות, בדגש על יחסי טכנולוגיה-חברה, בהיסטוריה של הפנאי בקרב מעמדות העובדים ובתולדותיו של הסנט

במבט לאחור : 1887-2000

אבדה תקוותנו : מיטב מאמריי בעיתון הארץ 2025-2012

אבדה תקוותנו : מיטב מאמריי בעיתון הארץ 2025-2012

קובי ניב

וזה מה שנהיה בעוד עשר שנים ־ מדינה קשה, אכזרית, לאומנית, גזענית, קנאית, שטופת רצח וטרור ונקמה ומוות ואש וטילים ואלימות ועוד מוות ועוד אלימות"
מתוך המאמר "איזו ישראל תתקיים בשנת 2025 ?" מיום 21.9.15
ישראל 2025 . האמיצים והנחושים בקרב השמאלנים המיואשים מתעדים את מחשבותיהם, לפעמים באופן כפייתי, ומפרסמים אותן בציבור. למעט מתי מעט הם כבר לא מאמינים בשינוי, אלא מבקשים מחילה והכרה עתידית משר ההיסטוריה, מילדיהם, מהנוקמים וצאצאיהם. האם יש ערך בכתיבה בעת דיסטופיה? כיהודים בישראל חובה עלינו להשיב: אם עזתים מוצאים בה ערך, גם אנחנו נמצא. קובי ניב מתעד מאז 2012 את התהום הפעורה הניבטת מבעד לסדקי המציאות. מאז התרחבו הסדקים והתקרבה התהום. הפוליטיקה, החברה, הכלכלה, הדת, הצבא, העדתיות, השחיתות, הבורות. לו היינו מגבירים את הקיטוב במקום לטשטש אותו, לו היינו נאבקים במקום להיכנע, אולי היינו ניצלים מהגורל שאותו ניבא ניב ללא רחמים.
אסף דוד
קובי ניב מביא כאן אסופת מאמרים נבואיים כמעט, המעזים לומר אמת נוקבת, כואבת, מכוערת לעתים, מפחידה לעתים קרובות, אמת שמעטים מעזים לומר, בגבורה, באומץ, בהומור, בציניות, ובלב פתוח, שותת דם לעתים. הוא מדבר על כל נדבך של קיומנו כאן, ובעיקר מאיר אלומת אור עזה על פניו של העם היהודי בארצו, כפי שהם משתקפים מכל מעשה שלנו כמעט, ובעיקר מכל מה שאנו מעוללים לעם הפלסטיני. הוא מאיר את הבורות, את הגזענות, את האלימות, את הרהב, את הטמטום. איש אינו חף מכל אלה, לא מימין ולא משמאל, והוא מציב בפנינו מראה שכמעט אי אפשר להסתכל בה. קובי ניב הוא נביא. הוא יודע לאן הדברים מובילים, שנה לפני טבח השביעי באוקטובר הוא כתב מאמר שבו הוא מזהיר אותנו מפני הדם, מפני התכריכים, והוא ממשיך להזהיר. הדבר היחיד שחסר הוא מי שיקשיב.
אליענה אלמוג
קובי ניב, יליד 1947 , הוא סופר, פובליציסט, סטיריקן ותסריטאי. אתר המרשתת שלו - קובי ניב. ספרים. מאמרים. דברים אחרים

אבדה תקוותנו : מיטב מאמריי בעיתון הארץ 2025-2012

 "לי לא היה קו, היה לי מרחב" : גלריה דבל: שיחות עם אמנים

"לי לא היה קו, היה לי מרחב" : גלריה דבל: שיחות עם אמנים

דליה מנור

"גלריה דבל אינה גלריה שמזדמנים אליה או קופצים כבדרך אגב להציץ מה נשמע בעולם האמנות. זו גלריה שצריך זמן ומחשבה תחילה, כדי להנות ממנה." כך כתב האמן והמבקר שרון קרן על גלריה דבל בעין כרם שבירושלים, אשר גם כיום, 35 שנים לאחר סגירתה, הישגיה וחשיבותה בחיי האמנות בארץ ממשיכים להדהד: בביוגרפיות של האמנים שקיבלו הזדמנות ראשונה; בתופעות אמנותיות כמו אמנות הגוף, המיצג ואמנות האאוטסיידרים שקודמו על ידי הגלריה; בחשיפה של אמני עבר נשכחים ובתשומת לב לנושאים יהודיים ובמיוחד לנושא השואה; במתן במה לאמנים עולים חדשים; ובחשיפה נרחבת לאוּמנויות – בעיקר קרמיקה וגם טקסטיל וצורפות – החותרת תחת האבחנה השגורה בין אמנות ואומנות. רות דבל הצליחה ליצור לגלריה מוניטין כאלה שאמנים רבים ביקשו להציג בה. היא הצליחה לתמרן בין הידועים לפחות ידועים, הוותיקים והאמנים בראשית הדרך והצליחה למשוך מבקרי אמנות, ירושלמים ותל אביבים, ואת אוצרי המוזיאונים שרכשו יצירות לאוספיהם.
אחד המאפיינים הבולטים בפעילות הגלריה, שנוהלה על ידי רות ואטיין דבל בין השנים 1990-1973, הוא המגוון והפלורליזם באוצרוּת ושאיפתה להראות זרמים שונים באמנות בת זמננו. כפי שנהגה לומר: "לי אין קו [מסוים], יש לי מרחב [לתצוגה]". הייתה זו עמדה יוצאת דופן בשדה האמנות בישראל של אותן שנים. מגוון זה משתקף בשיחות עם אמנים שהן עיקרו של הספר. החל ב־1976 הקליטה רות דבל שיחות עם אמנים לקראת תערוכתם בגלריה, תמללה את ההקלטות, הדפיסה והציעה לקהל כחומר רקע לתערוכה ומתוכן נבחרו לספר זה 25 שיחות. זהו חומר נדיר בחשיבותו גם למען הדורות הבאים. חלקו הראשון של הספר סוקר את תולדות הגלריה ונשען על מחקר היסטורי וארכיוני מעמיק ומלווה בשיחה עכשווית עם רות דבל על גלריות, אמנים, אספנים וקהל. הספר הוא פרי יוזמתה ומחקרה של ד"ר דליה מנור וזכה לתמיכת בית לאמנות ישראלית המכללה האקדמית ת"א יפו וקרן יהל-ליאון רקנאטי. -- ‏א‏תר המו"ל.

"לי לא היה קו, היה לי מרחב" : גלריה דבל: שיחות עם אמנים

 המנדרינים של ירושלים : הצופים לבית ישראל מגבעת רם, 1980-1973

המנדרינים של ירושלים : הצופים לבית ישראל מגבעת רם, 1980-1973

דוד אוחנה

"ספרו של פרופ' דוד אוחנה, "המנדרינים של ירושלים", הוא מחווה למוריו בקמפוס גבעת רם בשנות ה־70, לציון שנת המאה להיווסדה של האוניברסיטה העברית. הספר משרטט את תרומתם המחקרית ואת דיוקנם האינטלקטואלי של ענקי רוח, החל מההיסטוריונים גרשם שלום, יעקב טלמון, יהושע אריאלי ויהושע פראוור, המשך בפילוסופים ישעיהו ליבוביץ, מנחם ברינקר, ירמיהו יובל ופול מנדס־פלור ועד לחוקרי מדע המדינה כזאב שטרנהל ושלמה אבינרי, וכן מורים נוספים וחשובים. "דור גבעת רם" היה דור של מרצים במדעי הרוח והחברה, שרבים מהם ראו בהוראתם ובמחקרם ייעוד מוסרי ופוליטי. הנאורות הייתה עבורם לא רק ציון של עידן או אסכולה, אלא דרך חיים, אידאה חינוכית והשקפת עולם. כהיסטוריון של רעיונות המעמיק במחקריו וכאינטלקטואל רחב יריעה, שקשת עיוניו הבין־תחומיים באה לביטוי במפעל חיים הגותי ויצירתי שלם, פרופ' אוחנה מציע לקוראיו מערכת מושגית חדשה בעלת מעוף ורבת־חשיבות.-- מעטפת ‏א‏חורית.

המנדרינים של ירושלים : הצופים לבית ישראל מגבעת רם, 1980-1973

 להפנות את הראש ולראות : העיבוד הדרמתי - עיונים ומחזות

להפנות את הראש ולראות : העיבוד הדרמתי - עיונים ומחזות

ישראל המאי

ספרו החדש של ישראל המאירי, להפנות את הראש ולראות, עוסק בנושא שרק מעטים נוגעים בו: העיבוד הדרמתי. חלקו הראשון של הספר עוסק ביחסי מקור ועיבוד בדרמה הקלאסית והישראלית; תחילה, מבט על מעבדת העיבוד הדרמתי בטרגדיה היוונית ובזו של שייקספיר, ובהמשך הספר המאירי מקיים דיון ביחס לעיבוד הדרמתי בתיאטרון הישראלי: ממשה שמיר, נתן שחם, ויהושע סובול, ועד לחנוך לוין. עיון מיוחד מוקדש לעיבודיהם הדרמתיים של ניסים אלוני ויעקב שבתאי, ולנתן אלתרמן. -- מעטפת אחורית.

להפנות את הראש ולראות : העיבוד הדרמתי - עיונים ומחזות

 עוגן לחיים : מניעת אובדנות בקרב צעירים במשפחה ובקהילה

עוגן לחיים : מניעת אובדנות בקרב צעירים במשפחה ובקהילה

 חיים עומר, ענת ברונשטיין קלומק

הרצון ליצור "עוגן לחיים" עומד ביסוד הגישה המרכזית למניעת אובדנות אצל צעירים המוצגת בספר זה - גישת הסמכות החדשה. בפעם הראשונה מוצנח תוכנית עבודה טיפולית הכוללת לא רק את הנער או הנערה הנתונים בטיכון אובדני, אלא גם את הוריהם, אחיהם, חבריהם, משפחתם המורחבת. חבר המשפחה, בית הספר וגורמים שונים בקהילה. הספר נועד להורים, למורים, למטפלים ולכל מי שהנושא קרוב לליבו. מחברי הספר מתארים את גישת הסמכות החדשה, המאפשרת לשנות את האינטראקציה עם הצעיר האונדני, ומלמדים את ההורים, המורים או המטפלים כיצד להגיב על איומים אובדניים באופן העשוי לצמצם את הסיכון האובדני. בספר זה תלמדו גם אתם איך לדבר עם הצעיר האובדני, גם כשהוא מסרב לענות, גם כשהוא מסתגר וגם כשהוא שובר את הכלים. -- מעטפת אחורית.

עוגן לחיים : מניעת אובדנות בקרב צעירים במשפחה ובקהילה

שמעון הפוליטיקאי, פרס המדינאי

שמעון הפוליטיקאי, פרס המדינאי

רון שביט
לא היה בהיסטוריה הישראלית, וספק אם העולמית, מנהיג עם פער כה דרמטי בין פסגות מדיניות לבין כישלונות פוליטיים צורבים כמו שמעון פרס. אחד הווינרים הגדולים במדינאות (לשיטתו), חתן פרס נובל לשלום ומנהיג נערץ ברחבי העולם, היה לדוגמה מובהקת לביטוי "אין נביא בעירו". באופן בלתי מפוענח נמנעה ממנו אהדה ציבורית רחבה פעם אחר פעם, כחוט השערה מהיעד הפוליטי הנכסף. בערוב ימיו, בתקופת נשיאותו, זכה אמנם לעדנה קונצנזואלית, אך לא היה בה כדי לפצח את עומק החידה.
רון שביט, אשר חקר במשך שנים את הפער הבלתי נתפס הזה, לוקח אותנו למסע היסטורי ופסיכו-פוליטי מרתק הנפרס על פני ארבעה עשורים. צעד אחר צעד, בעשרים ושבעה אירועים היסטוריים דרמטיים, מצרף שביט את החלקים הקטנים לתמונת הפאזל הגדולה. ההפרדה המלאכותית לכאורה שיצר שביט בין הישות של המנהיג כפוליטיקאי לבין ישותו כמדינאי משרתת בסופו של דבר את מלאכת התרת התעלומה. שמעון פרס, אחד המנהיגים החשובים והמשפיעים בתולדות מדינת ישראל, לקה כמובן ככל בן תמותה בחסרונות, קיבעונות ומשגים, אבל עם זאת יצירתיותו, מעשיותו וחלומותיו רקמו שמלת בטון של ביטחון וחצבו תקווה בלתי נואשת לשלום. הבנת דמותו והתנהלותו היא חלק בלתי נפרד מהבנת ההיסטוריה הישראלית.
שמעון הפוליטיקאי, פרס המדינאי אינו ספר על פרס בלבד, שכן מדובר במורה דרך פסיכו-פוליטי למנהיגות. מנהיגים, ככל בני האנוש, הם עולם מלא של קווי אופי, אמונות וסגנון אישי, אשר לעיתים מתקיימים באופן סדור ונוח להבנה ולעיתים הם כמערבולת הנדמית כאוטית ומלאת סתירות. גם את השיטה וגם את היעדרה כביכול חשוב לחקור ולפענח, שכן מנהיגות היא עמדה אנושית מופלאה ונדירה שהשפעתה על חיינו אינה פחות מקריטית. -- מעטפת אחורית.

שמעון הפוליטיקאי, פרס המדינאי

 דירה בבירה : אכלוס ושיכון בירושלים הישראלית 1967-1948

דירה בבירה : אכלוס ושיכון בירושלים הישראלית 1967-1948

אלדד ברין
בסיומה של מלחמת העצמאות הייתה ירושלים עיר מוכה, מדולדלת וחצויה. בפני מדינת ישראל הצעירה ניצב אתגר כביר: אִכלוסהּ מחדש של העיר ושיכון תושביה – ותיקים וחדשים, חילונים ודתיים, קשי־יום ובני המעמד הבינוני. סיפורה של קורת הגג, הן הזמנית הן הקבועה, שלה זכו תושבי ירושלים הישראלית בתשע עשרה השנים הראשונות, המכוננות, לעצמאות ישראל, טרם סופר במלואו. כעת, לראשונה ובפירוט רב, אפשר להתוודע למפעל הסבוך ורווי המחלוקות שבו גדלו אוכלוסיית העיר ושטחה הבנוי פי שניים ויותר, וכל זאת בסד קשוח של זמן ותקציב, בהיעדר ניסיון בפיתוח עירוני רחב היקף, בצילם של איומים ביטחוניים ומדיניים ובמציאות של מתחים פוליטיים וחברתיים קשים. בהתבסס על שפע חומרים ארכיוניים ועל עיתונות התקופה מתוארים בספר אִכלוסם של שכונות העיר הלא־יהודיות הנטושות ושל הכפרים שבשוליה, הקמת מחנות העולים והמעברות ובנייתן של השכונות החדשות ששינו לעד את דמותה של העיר. -- מעטפת ‏א‏חורית.

דירה בבירה : אכלוס ושיכון בירושלים הישראלית 1967-1948

 מים רבים : לנווט בשעת סערה

מים רבים : לנווט בשעת סערה

ארנה קזין 

"אסון שבעה באוקטובר יצר שברים מסוגים שונים. המסות האישיות המקובצות כאן חושפות בפנינו את המנהיגות מבפנים. הן פותחות צוהר למנגנון שממנו בנויים מנהיגות ומנהיגים כנים ואמיצים. הן מרימות מסך ומאפשרות לנו להציץ אל אחורי הקלעים של מעשה המנהיגות. השאלות, ההתלבטויות, האתגרים, הפחדים שעימם הם מתמודדים" -- מתוך פתח דבר.

מים רבים : לנווט בשעת סערה

 לא ארחף בחלל : מסות על עשייה חברתית אחרי 7 באוקטובר

לא ארחף בחלל : מסות על עשייה חברתית אחרי 7 באוקטובר

ארנה קזין 

"לא ארחף בחלל" היא אסופה של מסות אישיות שנכתבו על ידי בוגרות ובוגרי תוכניות המנהיגות של קרן מנדל. קובץ המסות עוסק בעשייה חינוכית, חברתית ותרבותית אחרי השבעה באוקטובר, ובאפשרות לתקן ולאחות את המציאות הישראלית השבורה. בימי שגרה וביתר שאת לאחר האסון, והמלחמה שפרצה בעקבותיו, רבות ורבים מהכותבים פועלים במגוון רחב של זירות - חינוך, חברה אזרחית, תרבות, השירות הציבורי. הם מובילים מיזמים בכל רחבי הארץ ועובדים עם מגוון של ציבורים וקהילות. המסות שמופיעות בקובץ מעלות שאלות אישיות מאוד, אך בה בעת גם מתכתבות עם הסוגיות הגדולות של החיים כאן ועכשיו. בלב כל אחת מהן מהדהד ניסיון לברר באופן אוהב וחומל אך גם ביקורתי ונוקב, את משמעות הפעולה, מהות המנהיגות ותפקידו של הבית. -- מעטפת אחורית.

לא ארחף בחלל : מסות על עשייה חברתית אחרי 7 באוקטובר

 חולות הקרב בתהום הנפש

חולות הקרב בתהום הנפש

כרמית רינצלר אברהמי

איבוד זהות וקריסת עולם הערכים - המוטיבים המרכזיים בספר המרתק של כרמית רינצלר - הם מוטיבים המלווים את חיינו בעשורים האחרונים. כרמית רינצלר יוצקת את המשבּרים הרוחניים לתבניות עלילתיות, ולוקחת אותנו למסע כואב בחיפוש נוקב אחר משמעות החיים. הספר שוזר בפנינו דפים, החושפים את מלחמת יום כיפור באור אחר: הגיבורה היא נערה המתכתבת עם חייל מסיירת שריון, שנעקד בנגמ”ש בעמק הבכא. שבר המלחמה מקרין על אהבה נכזבת ועל אובדן אֵמון של משפחות השכול. אין זו עלילה שרודפת אחרי האירועים, אלא סיפור שסוחף אותנו לשיח עם עצמנו לנוכח ריקנות המבקשת טַעם ופֵשר. -- מעטפת אחורית

חולות הקרב בתהום הנפש

 במלכות ארגמן : 105 ימי דב גרונר האחרונים

במלכות ארגמן : 105 ימי דב גרונר האחרונים

יוסף נדבה 

בספר במלכות ארגמן נפרשת מסכת חייו המסוערת והמיוסרת של דב גרונר, איש הארגון הצבאי הלאומי, שנפצע בפעולת החרמת נשק במשטרת רמת-גן, נפל בשבי הבריטים ונידון למוות. פרשת מאבקו לחיים של גרונר היא מסיפורי ההוד המופלאים ביותר במסכת גבורת ישראל לדורותיה. שנה תמימה נתענה דב גרונר בייסורי גוף ונפש. הוא נפגע כלסתו בעיצומה של הפעולה. עשה שבועות רבים בבתי החולים, הובא לדין צבאי ונידון למוות. הוא עמד בצל הגרדום 105 ימים, תוך שהוא מיטלטל בין תקווה לייאוש. חבריו למחתרת תכננו לשחררו על ידי הבקעת שערי בית הכלא, פנו לערכאות משפט בערעור, אך לבסוף ידו של השלטון הזר הייתה על העליונה, והלוחם העברי הועלה לגרדום במבצר עכו. כשנה לפני שעלה שחר עצמאות ישראל. תוך התעלמות מדעת הקהל האוהרת בארץ ומחוצה לה. מאבקו עורר התפעלות בכל רחבי העולם. ואף וינסטון ס. צ'רצ'יל הצדיע לכבודו בנאומו בבית הנבחרים בלונדון. -- מעטפת אחורית.

במלכות ארגמן : 105 ימי דב גרונר האחרונים

הגותו הפילוסופית של הרב סולובייצ'יק

הגותו הפילוסופית של הרב סולובייצ'יק

דב שוורץ

רך א - בספר זה מנתח פרופ’ דב שוורץ את כתבי הרב יוסף דוב סולובייצ’יק. הוגה חשוב זה, שנמנה עם מעצבי ההגות היהודית בדורנו, התמודד עם מקורות פילוסופיים יהודיים וכלליים ונקט סגנונות כתיבה שונים ומגוונים. הניתוח רחב היריעה הכולל שני כרכים חושף את רעיונות העומק של הרב סולובייצ’יק כפי שהשתקפו בחיבוריו החל בעבודת הדוקטור שכתב על הרמן כהן וכלה בכתביו המאוחרים. במוקד הדיון בכרך זה קריאה שיטתית ומדוקדקת של המסה ’איש ההלכה’. קריאה זו כוללת שלושה רבדים עיקריים: ניתוח של סגנון הכתיבה המורכב של המסה תוך התייחסות למטרותיו של הרב סולובייצ’יק בכתיבתה, השוואת ’איש ההלכה’ לכתבים אחרים של הרב סולובייצ’יק שנכתבו באותה תקופה, ופרישת הרקע הפילוסופי העומד בבסיס מסה זו. על בסיס הניתוח שבספר מצביע המחבר על קיומם של רבדים סמויים במסה ’איש ההלכה’, רבדים שאינם בולטים בקריאה ראשונית. -- מעטפת אחורית.
כרך ב - בספר זה מנתח פרופ’ דב שוורץ את כתבי הרב יוסף דוב סולובייצ’יק. הוגה חשוב זה, שנמנה עם מעצבי ההגות היהודית בדורנו, התמודד עם מקורות פילוסופיים יהודיים וכלליים ונקט סגנונות כתיבה שונים ומגוונים. הניתוח רחב היריעה הכולל שני כרכים חושף את רעיונות העומק של הרב סולובייצ’יק כפי שהשתקפו בחיבוריו החל בעבודת הדוקטור שכתב על הרמן כהן וכלה בכתביו המאוחרים.במוקד הדיון בכרך זה קריאה שיטתית בחיבורים המרכזיים שכתב הרב סולובייצ’יק בשנים 1965-1945. בחלקו הראשון של הכרך מנותחת המסה ’וביקשתם משם’ ונחשפת המתודה הפנומנולוגית של המסה. הניתוח מגלה את השכבות השונות של התודעה הדתית לפי הרב סולובייצ’יק, ועומד על המתח שבין תודעה אחדותית לתודעה דיאלקטית. בחלקו השני של הכרך נדונים חיבורי הרב סולובייצ’יק מן השנים 1965-1956 (קול דודי דופק, מן הסערה, איש האמונה וכן הלאה). בשנים אלה מתנודד הרב סולובייצ’יק בין כתיבה פנומנולוגית לכתיבה אקזיסטנציאליסטית (קיומית) וחוזר חלילה. סגנון הכתיבה הולם את תכניה ואת המתחים שבה. -- מעטפת אחורית.
כרך ג - ספר זה, השלישי במניין הכרכים פרי עטו של פרופ’ דב שוורץ העוסקים בהגותו של הרב סולובייצ’יק, מוקדש לדיוניו על התפילה. הרב סולובייצ’יק הציג יריעה תודעתית וחווייתית רחבה של התפילה. יריעה זו מתפרסת הן במונחים פנומנולוגיים הן במונחים אקזיסטנציאליסטיים. חוויית התפילה מוליכה את התודעה הדתית מן המשבר הקיומי אל הדבקות באלוהות. העיונים והלבטים בסוגיית התפילה הניעו את הרב סולובייצ’יק לחתור לתובנות ולאופקים חדשים.במוקד הדיון בכרך זה קריאה שיטתית בחיבורי הרב סולובייצ’יק העוסקים בתודעת התפילה. בחלקו הראשון של הכרך מנותח החיבור "עבודה שבלב", ובחלקו השני, המאמר "רעיונות על התפילה" ומאמרים נוספים. הספר מתחקה אחר בניין תודעת התפילה שלב אחר שלב עד לבשלות. -- מעטפת אחורית.
כרך ה - ספר זה, החמישי במניין הכרכים פרי עטו של פרופ' דב שוורץ העוסקים בהגותו של הרב סולובייצ'יק, מוקדש לסוגיות פוליטיות, דידקטיות וספרותיות. שני הפרקים הראשונים עוסקים במנהיגים המקראיים כדגמים של פוליטיקאים אידאליים. שני הפרקים העוקבים עוסקים בתפיסת השואה של הרב סולובייצ'יק ובזיקתה לדרכי ההוראה. פרק רחב יריעה מוקדש לבחינת הרומן הרוסי הקלסי, שבו הגה הרב סולובייצ'יק בילדותו, כערש הגותו. הפרק החותם עוסק בבחינת מחודשת של זהותו הציונית הדתית, והוא מביא טיעונים חדשים המבססים זהות זו. הכרך החמישי של מפעל ניתוח הגותו של הרב סולובייצ'יק עוסק במגוון נושאים, והוא בגדר נדבך נוסף בבניין שיעור קומתו. -- מעטפת אחורית.

הגותו הפילוסופית של הרב סולובייצ'יק

 11 יום בעזה

11 יום בעזה

גדי עזרא 

במוצאי שבת בדצמבר 2008 נתלש גדי עזרא מהחיים האזרחיים ונשלח לעזה עם צוות לוחמים. באחד־עשר הימים שבהם שהו בעומק הרצועה, בין סיכולים ממוקדים לגיהינום של הריסות, הם למדו שמלחמה היא לא רק גבורה, פחד וסכנה, אלא גם רגעים קטנים, גדולים מהחיים הצעירים שלהם. מלחמה, כך גילו, היא גם נחמה, תקווה וגעגוע. היא אירוע אנושי שמלמד אותם על הגבולות שלהם, על עצמם.11 יום בעזה מגולל את סיפורו האמיתי של כוח מילואים מיוחד של סיירת צנחנים ומספר על המלחמה בדיוק כפי שהיא. דרך עיני המחבר אנו זוכים להצצה עוצרת נשימה לימים שמתחילים באי־ודאות ויכולים להסתיים בשיברון לב וצחוק כאחד. "עופרת יצוקה" היה המבצע המשמעותי הראשון בעזה אחרי ההתנתקות, והדילמות שעלו בו חזרו בכל המבצעים ברצועה מאז ועד היום. כשחברי הצוות נקראו שוב למילואים בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, התברר להם שהמלחמה בעצם מעולם לא הסתיימה. --‏ כריכה אחורית

11 יום בעזה

הגניוס הישראלי : החוסן המפתיע של אומה מפולגת בעולם סוער

הגניוס הישראלי : החוסן המפתיע של אומה מפולגת בעולם סוער

שאול זינגר ודן סינור
איך אומה קטנה של עשרה מיליון בני אדם, שנאלצה להילחם על קיומה וביטחונה מאז הקמתה ושקועה במחלוקות אתניות, דתיות וכלכליות, מוכיחה עמידות בפני כל כך הרבה מהחוליים החברתיים שפוקדים דמוקרטיות עשירות אחרות? וכיצד מארג זה יכול להמשיך ולהתקיים לאחר אירועי 7 באוקטובר? מכור ההיתוך הצבאי, דרך המגוון הגדול של ענפי השירות הלאומי ועד לחברות הטכנולוגיה עתירות הביצועים המפנות את הזמן והמקום להורים עובדים; מהחולמים החורשים את האדמה ועד לשורה הראשונה של המהנדסים שמשגרים חלליות אל החלל; ממערכת הבריאות והחינוך הסוציאלית ועד למעבדות הרפואה המובילות בעולם - הגניוס הישראלי מספר את סיפורם של עם וחברה רבי גוונים ובני גוונים, הנסמכים כולם על עמוד שדרה משותף של ערכי שירות, סולידריות ומעל לכול - תחושת שייכות. שאול זינגר ודן סינור, מחברי רב-המכר הבינלאומי מדינת הסטארט-אפ, סבורים שהחדשנות הגדולה ביותר של ישראל אינה הטכנולוגיה דווקא, אלא החברה הישראלית עצמה, ומספקים תובנות מפתיעות בנוגע להתמודדות עם משבר בקהילה, לקשר אנושי ולתחושת המטרה בחיים המודרניים. -- כריכה אחורית.

הגניוס הישראלי : החוסן המפתיע של אומה מפולגת בעולם סוער

חרבות ברזל, לבבות שבורים : מלחמת ישראל בציר הרשע

חרבות ברזל, לבבות שבורים : מלחמת ישראל בציר הרשע

מיכאל בר-זהר
התחלתי לכתוב את הספר הזה ב8 באוקטובר 2023, לאחר לילה ללא שינה. ראיתי בערוץ בינלאומי את הזוועות ביישובי עוטף עזה, ולשם שינוי, את ההפגנות הרועשות בזכות החמאס בבירות העולם. ידעתי שיש מי שיזייפו ויעעוותו את הקרק הסוער הזה בהיסטוריה על ידי שקרים וחדשות כוזבות, בגלל רגשות קיצוהיים, קנאות נבערת, שנאה עיוורת של אחדים והערצה טיפשית של אחרים. חשתי שתפקידי הוא לומר את האמת אודות אותם מאורעות מטלטלים שזעזעו את העולם. אבל לומר את האמת עכשיו, היום, לא בעוד שנה או שנתיים או חמש. עכשיו. ההיסטוריה יכולה לחכות שנים עד שרוב העובדות האמיתיות יצאו לאור ויהיו זמינות לוקרים. אבל הספר הזה לא יכול לחכות. חדשות כוזבות וסיפורים שקריים מציפים את התקשורת, את האוניברסיטאות, את המוחות של פתאים צעירים ופעילים בוגרים. בעת שבתבתי את הספר הזה רציתי שהקוראים שלי יעקבו אחר המאורעות בדיוק כמו שעקבתי אני, ינשמו את האווירה, יחיו את החודשים הדרמטיים האלה לצדי, יחושו את הכאב, הנחישות, המאבק הפנימי וחשבון הנפש של הישראלים. נסיתי לכתוב את האמת. נסיתי להיות אובייקטיבי, אך לא ניטרלי. איש לא יכול להיות ניטרלי. לעולם לא." -- מן המעטפת האחורית.

חרבות ברזל, לבבות שבורים : מלחמת ישראל בציר הרשע

אחדות או למות : המסע הקשה אל האחדות בעזרת המצפן היהודי-ציוני-דמוקרטי

אחדות או למות : המסע הקשה אל האחדות בעזרת המצפן היהודי-ציוני-דמוקרטי

יום טוב סמיה
'מדינת ישראל משולה לרכבת הנוסעת במהירות על שני פסים מקבילים. פס אחד הוא הזהות היהודית והפס השני הוא הזהות הדמוקרטית, ושני אלה חייבים להיות מקבילים לחלוטין. כל אחד מהם מפצה את השני ב"אורכו" - אורך רוח וסבלנות - בעת שהרכבת נוסעת, ובעיקר בעת פניות חדות. האלוף (במיל') ד"ר יום טוב סמיה לא היה צריך את זוועות ה-7 באוקטובר 2023, ולא את המחאה כנגד המהפכה המשפטית, כדי להבין הן את מקור הבעיות החברתיות והביטחוניות של מדינת ישראל, והן את תחילת הדרכים לפתרונן בהציבו את 13 הערכים והעקרונות לקיומה של מדינת ישראל כמדינת מופת, ובראשם – אחדות או למות! הוא החל לכתוב ספר זה ב-2018, הגישו לעריכה ראשונה באוקטובר 2022, ולא האמין כמה מהר ואלים אותה סכנה שחזה תתממש - ואף ביתר שאת. על אף שני האירועים המכוננים, מבית ומחוץ, החליט סמיה שלא לגעת בתוכן הדברים שכתב ולהותירו בפני הקוראים כמות שהוא. עם זאת, אין לראות בספר יוהרת נבואה כלשהי, אלא ניתוח ומחקר מעמיקים שנמשכו כחמש שנים. סמיה מסביר בספרו מדוע אחרי יותר מ-120 שנות סכסוך ו-75 שנות עצמאות, הרצופות במלחמות ובניסיונות להגיע להסכמים ולהסדרים שונים עם העולם הערבי ועם הפלסטינים - על מדינת ישראל לשנות פרדיגמה ולנקוט אסטרטגיה שונה, שאותה הוא מכנה "שבעת עקרונות הברזל". רק לאחר שנאמץ אותם, נוכל לקרוא לכל מי שמעוניין לדבר עמנו, לדון לאורם באפשרות להגיע להפסקת הלוחמה, לקץ הסכסוך ולשלום. עם זאת, חמאס, איראן, חיזבאללה, החות'ים או כל איום חיצוני אחר אינם מהווים איום קיומי על מדינת ישראל – הסכנה האמיתית לקיומנו נעוצה בנו עצמנו, ואם לא נפתור אותה בהקדם ובצורה יסודית, לא נוכל להבטיח את קיומנו כאן. אם לא נשב ונדבר עד שייצא עשן לבן ונגיע לאחדות, אותם פסי מסילה יחדלו להיות מקבילים זה לזה - ויובילו את הרכבת שלנו אל התהום. הזמן הולך ואוזל, וחובה עלינו להתעורר בטרם יהיה מאוחר מדי'.-- מהמעטפת האחורית.

אחדות או למות : המסע הקשה אל האחדות בעזרת המצפן היהודי-ציוני-דמוקרטי

לא לבד : בכלא, בפוליטיקה ובין בני עמי

לא לבד : בכלא, בפוליטיקה ובין בני עמי

נתן שרנסקי
בשנת 1977 נעצר נתן שרנסקי על ידי הקג"ב ובילה תשע שנים כאסיר פוליטי לאחר שהורשע בבגידה במולדת. מדי יום הוא נלחם למען חופש הפרט מול העריצות הגלויה, מאבק שיאפיין בהמשך את כל פועלו. שנותיו של שרנסקי בכלא, שרבות מהן עברו עליו בבידוד קשה, הכינו אותו לחיים הציבוריים לאחר שחרורו. ואכן, כפוליטיקאי ישראלי וכראש הסוכנות היהודית, ייצג עמדה מוסרית אמיצה ויושר בלתי מתפשר גם כשהם לא היו נוחים למערכת.לא לבד, שנכתב יחד עם עמיתו גיל טרוי, רצוף תובנות מתקופתו של שרנסקי כאסיר פוליטי, כחבר כנסת וכשר בממשלת ישראל, וממאמציו הבלתי נלאים לאחד את העם היהודי בתפקידו בסוכנות היהודית. הספר כתוב בכנות, בחוכמה ובהומור, ומציע לנו תובנות מעמיקות מאדם שהקדיש את חייו למען עמו ומדינתו. -- כריכה אחורית

לא לבד : בכלא, בפוליטיקה ובין בני עמי

סטטיסטיקה עירומה : האמת מאחורי הנתונים

סטטיסטיקה עירומה : האמת מאחורי הנתונים

צ׳ארלס וילן
איך תופסים בתי-ספר ש"מבלפים" במבחני מיצג? איך נטפליקס יודעת איזה סרטים להציע לנו? מה גורם לעלייה באבחון אוטיזם? צ’ארלס וילן מראה לנו איך אפשר לענות על השאלות האלה, ורבות אחרות, בעזרת נתונים וכלים סטטיסטיים נכונים. הסטטיסטיקה הולכת ונעשית כלי הכרחי כמעט בכל תחום בחיינו. ממחקרים רפואיים וסקרים פוליטיים, ועד ספורט, כלכלה וחינוך, השימוש בסטטיסטיקה רק הולך ומתעצם. אבל הוא מגלה לנו איך הסטטיסטיקה יכולה גם לעוות נתונים והחלטות, לפעמים בגלל שימוש לא נכון בכלים סטטיסטיים, ולפעמים בכוונה להטעות. מדינאי מפורסם אמר פעם כי "ישנם שלושה סוגים של שקרים – שקרים, שקרים גסים, וסטטיסטיקה". וילן מלמד אותנו מתי לחשוד במסקנות, ומתי הסטטיסטיקה היא פשוט עלה תאנה המכסה על שקר. סטיית תקן, שונוּת, חציון, מקדם מֽתאם – וילן מצליח להפוך את כל הג'יבריש הזה לכלים ברורים ומובנים, ועושה זאת בהומור, עם דוגמאות מאלפות ומפתיעות, ובעיקר מקפיד לא לשעמם אף פעם. - כריכה אחורית.

סטטיסטיקה עירומה : האמת מאחורי הנתונים